._Eastern_slope._Maloufieh_house_and_motor_road_to_Galilee_LOC_matpc.15689.jpg){kind=link}
מִּצְפָּה (תל א-נצבא) צילום משנת 1932
|
|
סיכום
יִרְמְיָהוּ אסור באזיקים בין שאר השבויים, ונְבוּזַרְאֲדָן משחרר אותו ומציע לו לבוא איתו לבבל או ללכת להיכן שירצה בארץ. יִרְמְיָהוּ מצטרף לעָם במִּצְפָּה שנמצא עִם גְּדַלְיָה (שהבבלים הפקידו על העָם שנותר בארץ). לשם מצטרפים גם פליטי הצבא ופליטים שחזרו מעבר הירדן. יוֹחָנָן מזהיר את גְּדַלְיָה שיִשְׁמָעֵאל נשלח ע"י מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן כדי להורגו, אך גְּדַלְיָה לא מאמין.
תקציר
| יִרְמְיָהוּ אסור באזיקים בין שאר השבויים הגולים לבָּבֶל. נְבוּזַרְאֲדָן לוקח אותו, ומַכִּיר בכך שיִרְמְיָהוּ ניבא נכון את דברי ה' על הרעה שיעשה לארץ בגלל חטאי העַם. |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מִן הָרָמָה בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה. ב וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים לְיִרְמְיָהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת הָרָעָה הַזֹּאת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. ג וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְהָיָה לָכֶם דבר [הַדָּבָר] הַזֶּה. |
| נְבוּזַרְאֲדָן משחרר את יִרְמְיָהוּ מהאזיקים ומזמין אותו לבוא איתו לבָּבֶל, או ללכת להיכן שיחפוץ ברחבי הארץ, או להצטרף לעָם שנמצא עִם גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם, שהבבלים הפקידו על העָם שנותר בארץ. יִרְמְיָהוּ בוחר להצטרף לעָם שנמצא עִם גְּדַלְיָה במִּצְפָּה. |
| ד וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ אֶל טוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ. ה וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם אוֹ אֶל כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ. ו וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ. |
| החילות והמפקדים של צבא יהודה המובס מצטרפים גם כן לגְּדַלְיָה במִּצְפָּה, ובהם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ, יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, ונוספים. גְּדַלְיָהוּ נשבע שהבבלים לא יפגעו בהם, ומזמין אותם לעבוד את הבבלים, לחיות בשלום בארץ, ולהביא יַיִן, פירות (קַיִץ) ושֶׁמֶן (זית). |
| ז וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בָּאָרֶץ וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא הָגְלוּ בָּבֶלָה. ח וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת וּבְנֵי עופי [עֵיפַי] הַנְּטֹפָתִי וִיזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם. ט וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר אַל תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם. י וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם. |
| גם היהודים שברחו לאזורי מוֹאָב, עַמּוֹן, ואֱדוֹם בימי המלחמה חוזרים לארץ ומצטרפים לגְּדַלְיָהוּ במִּצְפָּה עם יַיִן, פירות, ושֶׁמֶן. |
| יא וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן. יב וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד. |
| יוֹחָנָן ומפקדי הצבא מזהירים את גְּדַלְיָהוּ שיִשְׁמָעֵאל נשלח ע"י בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן כדי להורגו. יוֹחָנָן גם מציע לגְּדַלְיָהוּ בסתר להרוג את יִשְׁמָעֵאל כדי להציל את גְּדַלְיָהוּ ואת העַם שנאסף אליו. אבל גְּדַלְיָהוּ מסרב לשמוע ומאשים את יוֹחָנָן בשקר. |
| יג וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה. יד וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם. טו וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה. טז וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אַל תעש [תַּעֲשֵׂה] אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה.. |
| ט- י | שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם. ..וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם. |
| י"ד | הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ.. |