סיכום
דָוִד מבקש את חסותו של ה', ומכריז שלא ישתתף בעבודת האלילים הנהוגה בארץ, כי ה' הוא החלק הטוב שדָוִד זכה בו. הוא יועץ לו, ועוזר לו ומרחיק את נשמתו מהמוות. דָוִד מבקש שה' ילמד אותו את הדרך הנכונה ושישאר לצידו לנֶצַח.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. 'מִכְתָּם' משוער ככתובת חקוקה על מצבה, או כשיר זהב\כֶּתֶם. דָוִד מבקש את חסותו של ה', כי אין לו טוב שלא\בַּל מה' (מבלעדיךָ). |
א
מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ.
ב אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. |
פסוק קשה. אולי הכוונה שאין לדָוִד כל חפץ באלילי הארץ (הקדושים האדירים). עובדי האלילים מרבים להכין לעצמם פסילים\עֲצַבִּים, ולמהר (או להמיר את נאמנותם) לאלוהים אחרים. דָוִד לא ישתתף בנסיכת הדָּם של פולחניהם, או אפילו יאמר בשפתיו את שם האלילים. |
ג
לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.
ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי. |
דָוִד מכריז שה', המחזיק\תומך בגורלו, הוא הטוב שנפל בחלקו: כוס המשקה (כפי שמחולק במשתה), החבל והנחלה (שגבולותיה מסומנים בחבל) הנעימים והטובים\שפירים שקיבל. |
ה
יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
ו חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. |
דָוִד מברך את ה' שעזר לו בעצות חכמות כשהתייסר בהתלבטויות בלילה. דָוִד מרגיש שה' כל הזמן מולו, ועוזר לו מימינו כדי שלא יפול. |
ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי. ח שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. |
לכן דָוִד שמח\יָּגֶל בְּלִבּוֹ, כבודו, ובשרו, על הבטחון שזכה לו. ה' לא ישחרר את נשמתו של דָוִד לרדת לעולם-המתים\שְׁאוֹל\שָׁחַת. דָוִד מסיים בבקשה שה' ילמד אותו את דרך החיים שֶׁתַּשְׂבִּיעַ אותו בשְׂמָחוֹת, ושבה יזכה לראות את פני ה' כְּשֶׁיֵּשֵׁב לנֶצַח לימינו. |
ט
לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת. יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ח | שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. |