פרטי היוצר\ת
Uncertain, but:
Most likely: Edmund Evans (1826–1905)
Also known to have printed in that volume: Joseph Martin Kronheim (1810-1896)
One possibility someone mentioned: William Dickes (1815-92) [Not known to have printed in this volume] [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי (ב)
סיכום
ה' שומר על דָוִד כמו רוֹעֶה על צאנו ומביא אותו לרבוץ בדֶּשֶׁא ולשתות במים שלווים. גם כשדָוִד מוצא את עצמו במקום עמוק וחשוך הוא לא פוחד כי הוא בוטח בה'. דָוִד מתקבל אצל ה' כאורח וזוכה בשֻׁלְחָן ערוך, בַשֶּׁמֶן, וביין. דָוִד בטוח כך שהחסדים הללו שנותן לו ה' ירדפו אחריו כל חייו.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. ה' שומר על דָוִד כמו רוֹעֶה על צאנו ולכן לא חסר לו דבר: הרוֹעֶה (ה') נותן לצאן (דָוִד) לרבוץ בנְאוֹת (רבים של נָוֶה) עשירים בדֶּשֶׁא למאכל הצאן, ומוביל אותו לשתות במים הזורמים בשלווה. |
| א
מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר.
ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. |
| כך הוא משיב את נפשו (הצמאה) ומנחה אותו במסלולים\מעגלים של צֶדֶק. גם כשדָוִד מוצא את עצמו במקום עמוק וחשוך\צַלְמָוֶת, הוא לא פוחד כי הוא בוטח בה' ומתנחם כשהוא רואה את מקל הרועים שלו (שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ). |
| ג
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.
ד גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. |
| ה' מקבל את דָוִד כאורח, ועורך לפניו את שֻׁלְחָן האורחים אל מול אויבי דָוִד (שיווכחו כך בקנאה בדאגה של ה' לדָוִד). ה' יִמְשַׁח בַשֶּׁמֶן את ראש דָוִד וישקה אותו בכוס מלאה\רְווּיָה (ביין). כך דָוִד בטוח שהטוֹב וָהחֶסֶד שיתן לו ה' ירדפו אחריו כל חייו, ושיזכה להמשיך ולהתארח בבית ה' עוד זמן רב. |
| ה
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה.
ו אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| א | יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר. | |
| ד | גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי.. |