תְּהִלִּים נ”ט

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

MICHAL, DAVIDS WIFE, LETS I TIM DOWN A WINDOW TO ESCAPE FROM SAUL, Gustave Doré, 1891, By Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

לְדָוִד מִכְתָּם, בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ (א) מִיכַל עוזרת לדָוִד להמלט מביתו הנשמר ע"י שליחי שָׁאוּל.

סיכום

מִזְמוֹר שדָוִד שר בעודו נמצא בביתו המוקף בשליחים ששָׁאוּל שלח כדי להורגו. דָוִד מבקש מה' עזרה מאויביו הרודפים אותו ללא עוול בכפו. הוא ממשיל אותם לכלבים המשוטטים בערב בעיר ומאיימים בנביחותיהם. הוא מבקש שה' יעניש אבל לא יהרוג אותם, כדי שכך העַם יזכור תמיד את עזרת ה'.

תקציר

כותרת: מִזְמוֹר שדָוִד שר בעודו נמצא בביתו המוקף בשליחים ששָׁאוּל שלח (כדי לשמור על הבית ואז להרוג את דָוִד כשיצא ממנו בבוקר - ראו ).

הפתיח "אַל תַּשְׁחֵת" אינו ברור ומתייחס אולי ללחן מוכר שהותאם למִזְמוֹר, ושגם בו מבקש המשורר שה' לא יהרוס\ישחית אותו. "מִכְתָּם" מפורש ככתובת חקוקה על מצבה, או כשיר זהב\כֶּתֶם. ראו מונחים דומים גם בכותרת הפרק הקודם.

א לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ.

דָוִד מבקש שה' יציל אותו ויהיה לו כמו מבצר\מִשְׂגָּב מאויביו הקמים עליו, ויושיע אותו מעושי מעשים רעים\אָוֶן ןשופכי דם.

ב הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִּמִתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי.
ג הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי.

האויבים ארבו לחייו של דָוִד, ורשעים חזקים\עַזִים הטילו עליו פחד\מָגוֹר. האויבים מיהרו בריצה והתכוננו להכות בדָוִד למרות שהוא לא עשה שום פשע\חטא\עָוֹן. דָוִד מבקש שה', אֱלֹהֵי צְבָאוֹת המלחמה, יתעורר\יקיץ ויראה את מעללי האויבים, ויעניש ללא מתן חנינה את הַגּוֹיִם הבוגדים עושי הרע\אָוֶן. המילה 'סֶלָה' היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה כאן (ובפסוק י"ד) בין חלקיו.

ד כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִים לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי יְהוָה.
ה בְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה.
ו וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה.

האויבים נמשלים לכָּלֶב נובח הַשָּׁב כל ערב לְשׁוֹטֵט ברחבי העיר. כמו הכלב, הפה\שפתיים הנובחות של האויבים מביעות את העוינות שלהם, ודבריהם פוגעים כמו חֲרָבוֹת. האויב מדבר כך כאילו ה' לא שומע ולא יעניש אותו על הדברים. אבל ה' שומע ולועג לגּוֹיִם הללו.

ז יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר.
ח הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ.
ט וְאַתָּה יְהוָה תִּשְׂחַק לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם.

פזמון החוזר בקירוב גם בסוף המִזְמוֹר: דָוִד שומר\בוטח בכוחו\עֻזּוֹ של ה' כי הוא הַמִּבְצָר\מִשְׂגַּבִ שלו, והוא אשר עושה חֶסֶד לדָוִד. ה' מְקַדֵּם\בא-לקראת דָוִד ומראה לו את נפילת אויביו\שֹׁרְרָיו.

י עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי.
יא אֱלֹהֵי חסדו [חַסְדִּי] יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי.

אבל דָוִד מבקש שה' לא יהרוג את אויביו, אלא רק יטלטל\יניע אותם בכוחו\חֵילוֹ וישפיל\יוריד אותם. כך, העַם לא ישכח איך ה', מגן העַם, העניש את אויביהם. האויבים ילכדו בגלל דברי החטא שהוציאו מפיהם\שפתותיהם, גאוותנותם, והקללה\אָלָה והשקר\כָּחַשׁ שסיפרו. לכן ה' יכלה את האויבים בכעס\חֵמָה עד שלא יתקיימו עוד. כך יֵדְעוּ עד לקצה העולם שה' מושל (ודואג) לעם יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב.

יב אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי.
יג חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ.
יד כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה.

חזרה בקירוב על הדברים שבפסוקים ז-ח: האויבים נמשלים לכָּלֶב נובח הַשָּׁב כל ערב לְשׁוֹטֵט ברחבי העיר, ולא מפסיק לנוע ולחפש אוכל עד שֶׁיִּשְׂבַּע וְיֵרָדֵם.

טו וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר.
טז הֵמָּה ינועון [יְנִיעוּן] לֶאֱכֹל אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ.

דָוִד ימשיך לשיר\לרנן כל בוקר על כוחו\גבורתו\עֻזּוֹ של ה' ועל חסדו, כי ה' היה לו כמו מִבְצָר\מִשְׂגָּב אליו הוא נָס ביום צרה. הפרק מסתיים עם הפזמון החוזר בקירוב מפסוקים י-י"א: דָוִד מְזַמֵּר על ה', שהוא מקור כוחו\עֻזּוֹ, הַמִּבְצָר שלו, והוא אשר עושה חֶסֶד עם דָוִד.

יז וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי.
יח עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ג	הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן, וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי.
ז	יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר.