עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר (ז)
פרטי היוצר\ת
Snow in the Old City of Jerusalem. by Flickr User InfinitelyDigital, Yarin Jeremy Kirchen. 2 January 2007. from Flickr: https://www.flickr.com/photos/infinitelydigital/343206853/ [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר - כָּאֵפֶר יְפַזֵּר (ט"ז)
|
|
סיכום
הקהל נקרא להלל את ה', שבָּנָה את יְרוּשָׁלִַם מחורבותיה וכינס אליה את הגולים. הוא מעודד מְדֻכָּאִים, ומשפיל רְשָׁעִים. הוא נותן לכל הכּוֹכָבִים מספר ושם, כי תבונתו אינסופית. הוא דואג לעננים, המביאים גשם, המצמיח עשב, הנאכל ע"י הבהמות. הוא לא חפץ בגיבורי מלחמה אלא בנאמנים. צִיּוֹן נקראת לְשַׁבֵּחַ אותו כי הוא חיזק את חומותיה ודאג לתושביה. ה' מפזר שֶׁלֶג וכְּפוֹר, אבל במצוותו הם נמסים. וה' נתן רק לעַם יִשְׂרָאֵל את מצוותיו.
תקציר
| כותרת: קריאה לקהל להלל את ה', כי טוב ונעים לזמר לו ולהלל אותו תְהִלָּה נָאָה\נָאוָה (הבאה להלן): ה' בּוֹנֵה את יְרוּשָׁלִַם (מחורבותיה) ומכנס אליה בחזרה את בני יִשְׂרָאֵל שנדחו ונפוצו בַּגָּלוּת. |
| א
הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה.
ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. |
| ה' מרפא את הלב השבור של אֵלֶּה שֶׁלִּבָּם נשבר מֵרֹב עֶצֶב, וחובש את פצעי הָעַצְבוּת שלהם. |
| ג
הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.
|
| ה' סופר את הכּוֹכָבִים ונותן לכולם מספר ושם (כי הוא בָּרָא אותם). הוא מסוגל לזאת, כי הוא גָּדוֹל, כוחו רב, ואי אפשר לספור את המעשים שעשה בתְבוּנָתוֹ. |
| ד
מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.
ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. |
| ה' מְעוֹדֵד את רוחם המדוכאת של הצנועים המסכנים, ולעומתם הוא מנמיך\מַשְׁפִּיל את הרְשָׁעִים עד עפר האָרֶץ. |
| ו
מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ.
|
| הקהל נקרא לַשִּׁיר\לַעֲנוֹת שיר תוֹדָה לה' (המובא להלן) בלווי נגינת כִּנּוֹר: ה' מְכַסֶּה את השָׁמַיִם בעננים, מכין בהם את הגשם\מָטָר לאדמת האָרֶץ, ומַּצְמִיחַ כך חָצִיר (עשב ירוק למספוא הבהמות) על ההָרִים. כך ה' נותן לבהמה את מזונה\לַחְמָהּ (החציר), וגם לאפרוחי העורבים הקוראים למזון. |
| ז
עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר. ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ. |
| ה' אינו צריך\חפץ\רוצה את כוחו וגבורתו של הסּוּס, וגם לא את כושר הריצה שלו ושל האָדָם הרץ בכוח שׁוֹקֵי רגליו. כי ה' רק רוצה את נאמניו היראים אותו, והַמְיַחֲלִים לקבל את חַסְדּוֹ (הטוב שהוא מעניק, כמו זה שתואר למעלה). |
| י
לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה.
יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. |
| יְרוּשָׁלַיִם\צִיּוֹן נקראת לשבח ולהלל את ה', כִּי הוא חיזק את מנעולי\בריחי השערים שבחומה, וברך את תושביה. הוא שָּׂם שָׁלוֹם שישרור בגבולות העיר, וְהִשְׂבִּיעַ את תושביה בחלק הַטּוֹב וְהַשֶּׁמֶן\חֵלֶב של החִטָּה (ראו ביטוי דומה ב פרק פ"א פסוק י"זתְּהִלִּים פרק פ"א פסוק י"ז: יז
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ.
). |
| יב
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. |
| ה' שולח את מצוותו לרחבי העולם\האָרֶץ, וכך דבר ה' רץ במְהֵרָה (כמו שליח רץ) ברחבי האָרֶץ ונמסר לכולם. |
| טו
הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ.
|
| ה' מוריד שֶׁלֶג, לבן וטהור כַּצָּמֶר, ומפזר את רסיסי הכְּפוֹר על פני האדמה כמו שמפזרים אֵפֶר (למשל של עץ שרוף). הוא מַשְׁלִיךְ מהשמיים פתיתי קֶרַח (בָּרָד), ואין מי שיוכל לסבול את הַקָּרָה שהוא מביא כך. אבל, כאשר ה' מצווה זאת - השֶׁלֶג, הכְּפוֹר, והקֶרַח נמסים, וכשהרוּחַ שלו נושבת מפיו, הם הופכים למָיִם נוזלים. |
| טז
הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר.
יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. |
| ה' נותן לעַם יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב את מצוותיו\דְּבָרָיו\חֻקָּיו\מִשְׁפָּטָיו. והוא לא עושה חסד כזה לכל העמים, אלא רק לעַם יִשְׂרָאֵל הוא נותן מצוות\מִשְׁפָּטִים כאלה, שאינם ידועים לשאר הגויים. לכן, הקהל נקרא להלל את ה'! |
| יט
מַגִּיד
דברו [דְּבָרָיו] לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים