פרטי היוצר\ת
The biblical king David as depicted on a miniature from the medieval Georgian manuscripts of The Psalters. AnonymousUnknown author, Center of Manuscripts, Tbilisi, Georgia.[Public domain], via Wikimedia Commons
אָז אָמַרְתִּי: "הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי" (ח)
סיכום
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. |
| א
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר.
|
| כשדָוִד היה בצרה הוא קיווה לעזרת ה', ואמנם ה' נטה אליו ושמע את זעקתו\שַׁוְעָתו. ה' העלה את דָוִד מבּוֹר מוּצָף במים רועשים בשָׁאוֹן, ובטִּיט (המילה 'יָּוֵן' כאן אינה מוכרת, אולי סוג של טִּיט). אחרי שהעלה אותו מהבור, ה' העמיד את דָוִד על סֶלַע יציב וביסס\כונן שם את צעדיו\אֲשֻׁרָיו. אז הוא נתן בפיו של דָוִד שִׁיר חָדָשׁ (במקום הזעקות שהיו קודם בפיו). אנשים רבים יִרְאוּ את דָוִד שר את שיר התְּהִלָּה הזה, ובעקבות זאת יפחדו\יִירָאוּ מכוחו של ה', ויבטחו בו. |
| ב
קַוֹּה קִוִּיתִי יְהוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי.
ג וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי. ד וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה. |
| מאושר הוא האיש אשר בטח בה' ולא באלילי שקר\כָזָב, כמו רַהַב (אל היָם הכנעני). ה' עשה (לדָוִד) נסים ונִפְלְאות רַבּוֹת\אֵין-עֲרֹךְ\עצומים-מִכְּדֵי-לספור שאותם ה' תכנן במחשבותיו, ושאותם דָוִד יפרסם\יגיד\ידבר. |
| ה
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב.
ו רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר. |
| ה' לא דרש מדָוִד קורבנות - זֶבַח, מִנְחָה (קורבן מן הצומח), עוֹלָה (קורבן הנשרף כולו) או חֲטָאָה (קורבן הבא לכפר על חטא). ראו על קורבנות אלה בדף ספר וַיִּקְרָא. במקום זאת ה' חפר\כָּרָה לדָוִד אָזְנַיִם כדי שישמע את תורתו. לכן דָוִד בא כעת עם ספר התורה הכָּתוּב על גופו ושמור בְּקִרְבּוֹ\בתוך-מֵעָיו, והוא מוכן לבצע את רצון ה' כפי שכתוב בספר. |
| ז
זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ.
ח אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי. ט לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי. |
| דָוִד בִּשֵּׂר לשומעיו על הצֶדֶק, התשועה, החסד והאמת של ה'. כמו שה' יודע, דָוִד לא כָּלָא עם שפתיו את הדברים הללו, או כיסה\הסתיר אותם בְּלִבּוֹ, אלא הצהיר עליהם מול קָהָל רָב. |
| י
בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ.
יא צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב. |
| דָוִד מבקש שה' לא יכְלָא את רַחֲמֶיו בְּלִבּוֹ, אלא יתן לחסד ולאמת שלו לשמור\לנצור אותו תָּמִיד. כי רָעוֹת רבות הקיפו\אָפְפוּ אותו, וחטאיו רדפו אחריו והשיגו אותו ולכן הוא נענש. מרוב הלם על צרותיו, שהיו רבות\עָצְמוּ כמו שערות ראשו, הוא איבד את ראייתו\מחשבתו, ולִבּוֹ (מקום המחשבות) עזב אותו. |
| יב
אַתָּה יְהוָה לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי.
יג כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי. |
| פסוקים י"ד-י"ח חוזרים בקירוב גם כפרק ע. דָוִד מבקש שה' יחליט להציל אותו וימהר\יָחוּשׁ לעזרתו. הוא מבקש שכל אויביו מבקשי רעתו, המבקשים לשים קץ\לִסְפּוֹת את חייו\נפשו, יתביישו\יַחְפְּרוּ\יִכָּלְמוּ ויִסֹּגוּ אָחוֹר מהתקפתם. |
| יד
רְצֵה יְהוָה לְהַצִּילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
טו יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי. |
| האויבים שקראו בשמחה 'הֶאָח הֶאָח' על הסבל של דָוִד, ישתוממו בגלל\בעקבות\עַל-עֵקֶב הבושה שתיפול עליהם פתאום. ולעומתם, חסידי ה' המבקשים את קרבתו ואוהבים את ישועתו, ישמחו ויהללו תמיד את גְּדוּלַּת ה'. |
| טז
יָשֹׁמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.
יז יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ. |
| כך גם דָוִד שהוא עדיין במצב שָׁפֵל, מבקש שה' יתכנן לעזור לו, ושיחלץ\יפלט אותו מִצָּרָתוֹ ללא עיקוב. |
| יח
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר.
|
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן, וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי, כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי. |
| ח | "הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי". |