וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה. הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר (ז)
סיכום
דָוִד מבקש שה' ישמע את תלותו כנגד אויביו אשר מאיימים עליו וגורמים לו לרעוד מפחד. חומות העיר וגם קִרְבָּהּ מלאים במעשי רֶשַׁע, ולכן דָוִד מבקש לעוף כמו יּוֹנָה למִּדְבָּר רחוק. דָוִד מתלונן עוד על חברו הקרוב לשעבר שהפר את ברית הידידות איתו. דָוִד גם מותקף בידי אויבים רַבִּים מבין שִׁבְטֵי המדבר. אבל דָוִד בוטח בה' שיוריד את כל אויביו אֵלֶּה לשְׁאוֹל.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד הבא להשְׂכִּיל\לְהַחְכִּים את השומע. ניצוח בִּנְגִינֹת היא אולי הנחיית ביצוע כלשהי (ראו גם את כותרת הפרק הקודם). |
| א
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
|
| דָוִד מבקש שה' ישמע ולא יתעלם מבקשתו ויענה לה, כי דָוִד נע הלוך וחזור בחוסר מנוחה (אָרִיד) בתלונתו\שִׂיחו ומשמיע-קול\הומה מסבל. |
| ב
הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי.
ג הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה. |
| זה בגלל קולו המאיים של האויב הרָשָׁע, אשר לוחץ\מעיק על דָוִד, ומפיל\ממיט עליו חורבן, ושונא\שוטם אותו בכעס\אַף. על לב דָוִד נפלו פָּחַד\חִיל\יִרְאָה\אֵימָה מהמָוֶת, ורעד וזעזוע\פַּלָּצוּת באו וכיסו אותו. |
| ד
מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי.
ה לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי. ו יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת. |
| דָוִד היה רוצה לקבל כנף\אֵבֶר כמו של יּוֹנָה, ולעוף כדי לשכון במקום רחוק (מהעיר החוטאת). אז הוא היה מרחיק לנדוד והיה ישן\לָן בַּמִּדְבָּר, וממהר\חָשׁ למצוא מִפְלָט מרוּחַ הסופה והסערה הרודפות אותו (אויביו). המילה 'סֶלָה' כאן (ובפסוק כ') היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקליים. |
| ז
וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה.
ח הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה. ט אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר. |
| דָוִד מבקש שה' ישחית\יְבַלֵּעַ את אויביו, ויגרום להם לחילוקי דֵּעוֹת כשיחלק\יפלג את טעם דבריהם\לשונם. דָוִד ראה שהעיר מלאה בעושק\חָמָס ומריבות, אשר מקיפים את חומות העיר כל היום והלילה. גם בתוך העיר נמצאים רשע\אָוֶן, סֵבֶל\עָמָל, מִרְמָה\הַוּוֹת, ותְּכָכִים\תֹּךְ שאינם זזים\מָשִׁים מרחוב העיר (רחבה ציבורית). |
| י
בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.
יא יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ. יב הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה. |
| האָדָם אשר מְחָרֵף\מגדף את דָוִד וגורם לו לשאת את רגליו ולברוח, ואשר מגדיל (את פיו בקללות) וגורם לו להסתתר, הוא לא אוֹיֵב של דָוִד, אלא אָדָם שדָוִד העריך כמו את עצמו, ושדָוִד חשב שהיה ידידו וּמַכָּרוֹ הקרוב. בעבר הם היו מסתודדים ביחד, וגם הולכים יַחְדָּו למקדש ביחד עם שאר הקהל (הרוגש). |
| יג
כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ.
יד וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי. טו אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. |
| ה' מבקש שה' יביא\יַשִּׁיא את המָוֶת עליהם\עָלֵימוֹ (על האויבים מתחילת הפרק ואולי גם על ידידו לשעבר), והם ירדו לעולם-המתים\לשְׁאוֹל בעודם בחַיִּים, כי יבואו רָעוֹת (קטלניות) על מגוריהם ובְקִרְבָּם. |
| טז ישימות [יַשִּׁי] מָוֶת עָלֵימוֹ, יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים, כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם. |
| דָוִד מצהיר שהוא קורא לעזרת ה' ומאמין שה' יושיע אותו, ושישמע את תלונתו\שִׂיחו ואת קול הַהֶמְיָה שהוא משמיע בסבלו (ראו גם פסוק ג'). |
| יז
אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא וַיהוָה יוֹשִׁיעֵנִי.
יח עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי. |
| דָוִד מבקש שה' יִפְדֶּה את נפשו כדי שתשרוד בשָׁלוֹם את סכנת הַקְּרָבוֹת במלחמה, כי אויבים רַבִּים לָחֲמוּ איתו. כאן באה רשימה משובשת של שמות אותם אויבים רַבִּים, שכולם שִׁבְטֵי מדבר - יִשְׁמַעאֵל, יַעְלָם ( בְּרֵאשִׁית פרק ל"ו פסוק הבְּרֵאשִׁית פרק ל"ו פסוק ה: ה
וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יעיש [יְעוּשׁ] וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
), ושבטים מן המזרח - יושבי קֶדֶם (שׁוֹפְטִים פרק ו פסוק גשׁוֹפְטִים פרק ו פסוק ג: ג
וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו.
). האויבים הללו אינם משנים\מחליפים להם\לָמוֹ את דרכיהם הרעות, ואינם יְרֵאִים את ה'. |
| יט פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. כ יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים. |
| הידיד לשעבר של דָוִד (מפסוקים י"ג-ט"ו) שלח את יָדָיו להכות באנשי שלומו, וחִלֵּל את ברית הידידות עם דָוִד. פִּיו של אותו ידיד בוגד היה מלא בְּדִבְרֵי חֲנוּפָּה חלקים כמו חמאה ורכים כמו שֶּׁמֶן, בעוד לִבּוֹ רגש והֵמָּה במחשבות קְרָב וחֲרָבוֹת\פְתִחוֹת. |
| כא
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.
כב חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. |
| דָוִד קורא לְשׁוֹמֵעַ של המִזְמוֹר לָשִׂים את תקוותו\גורלו\יְהָבוֹ בה', ואז ה' ידאג לכלכלתו כי ה' לעולם לא נותן לצַּדִּיק לִיפּוֹל\לימוֹט. ה' מוריד את הרוצחים\אַנְשֵׁי-דָמִים והרמאים\אַנְשֵׁי-מִרְמָה לבור-המוות\בְאֵר-שַׁחַת, והם לא יזכו להגיע למחצית הגיל של חיי אָדָם. וזאת לעומת הצַּדִּיק שהוזכר קודם, ולעומת דָוִד שֶׁשָּׂם את מבטחו בה'. |
| כג
הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק.
כד וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| ב | הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי. | |
| ו | יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי, וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת. | |
| ז | וָאֹמַר: "מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה, אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה". |