תְּהִלִּים צ

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Moses by Michelangelo Buonarroti (1475-1564), Tomb (1505-1545) for Julius II, San Pietro in Vincoli (Rome), photo By Jörg Bittner Unna [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons

תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים (א)

סיכום

מִזְמוֹר של מֹשֶׁה המעמיד את נצחיותו של ה', שֶׁהָיָה וְיִהְיֶה לעולם, וְשֶׁעֲבוּרוֹ 1000 שנים הם כמו יום, לעומת קוֹצְרָם של חיי האָדָם, החולפים מהר כמו חיי העשבים. אָדָם חי 70 שנה, והחזקים יחיו עד גיל 80 (ולא יותר). לכן מֹשֶׁה מבקש רק שה' יתן לאָדָם מחסדו וישמח אותו בשנותיו המעטות.

תקציר

כותרת: מִזְמוֹר של מֹשֶׁה (זהו מִזְמוֹר תְּהִלִּים היחיד המיוחס לו). ה' היה מאז ומעולם (בְּדֹר וָדֹר) לבית\מָעוֹן ולמחסה לעַם יִשְׂרָאֵל. ה' הוא נצחי, והיה עוד בטרם בריאת\חִלוּל ההָרִים, הארץ, והעולם כולו (התֵבֵל). ה' היה אלוהים מֵעוֹלָם, ועוד יהיה כך לעוֹלָם.

א תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲ‍דֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר.
ב בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.

אבל לבני האָדָם נותן ה' חיים קצרים - והוא משיב את האָדָם בסוף חייו להיות שוב עפר כתוש\דַּכָּא. זאת לעומת נצחיות ה', שעבורו 1000 שנים עוברים כמו היום שעבר, וכמו משמרת לילה אחת (שליש הלילה).

ג תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
ד כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.

ה' שוטף\מַזְרִים את חיי האָדָם כך שהם יעברו עליו מהר, כמו שְׁנַת לילה. ובבוקר שאחריו אותה שינה\חיים האָדָם יחלוף מהעולם כמו עשב-השדה\חָצִיר, שבבוקר מציץ לרגע מהאדמה, וכבר בערב הוא יקמול\יְמוֹלֵל ויתייבש.

ה זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף.
ו בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.

חיי האָדָם נגמרים\כָּלִים מהר בשל כָּעֲסו\אַפּוֹ\חֲמָתוֹ המבהילה של ה'. זאת כיוון שה' שָׂם\שַׁת כל הזמן נגד עיניו ונגד פניו המאירות את חטאי\עוונות העַם, כולל את החטאים שהעַם ניסה להעלים. כך כל ימי חיי האָדָם עוברים תוך כדי כעסו\עֶבְרָתוֹ של ה', והשנים שלו נגמרות\כָּלוֹת מהר כמו הֶגֶה היוצא מהפה.

ז כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.
ח שת [שַׁתָּה] עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
ט כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה.

מספר שנות חיי האָדָם הם 70 שנה, והחזקים מצליחים לחיות בִּגְבוּרָתָם עד גיל 80 ולא עוד (או שהכוונה שגְּבוּרַת ה' מאריכה לפעמים את חיי האָדָם עד גיל 80). ושנים אלה עוברות על האָדָם בגאוות\רהב שוא, המובילה רק לסבל\עָמָל ולחטא\אָוֶן. כִּי חיי האָדָם יגוזו\יעופו ברוח במהרה\חִישׁ (וראו את הפועל "לגוז" במובן של לעוף ברוח גם ב).

י יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.

מי יכול לדעת את שיעור כוחו\עֻזּוֹ של כעס\אף\עֶבְרַת ה', ולירוא\לפחוד מה' לפי שיעור זה?

יא מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ.

מֹשֶׁה מבקש שה' יְלַמֵּד\יודיע לעַם איך לִמְנוֹת את ימי חייהם (כדי שיבינו עד כמה חייהם קצרים), וכך תבוא ללב הלומדים חָכְמָה. הוא קורא לה' לשוב ולהרגע\להִנָּחֵם מכעסו על העַם (עבדיו), כי עד מתי הוא ימשיך לכעוס כך?

יב לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה.
יג שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.

מֹשֶׁה מבקש שה' "יַשְׂבִּיעַ" את העַם בחסדים רבים כל בוקר, וכך העַם ישיר וישמח כל ימי חייו. הוא מבקש שה' יְשַׂמַּח את העַם באותה מידה שבעבר הוא עינה אותו והראה לו רק רעות.

יד שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ.
טו שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.

מֹשֶׁה מבקש שה' יראה לעַם (עבדיו) ולבניהם את מעשיו הנפלאים ואת הדרו (כשיעשה להם חסד). הוא מבקש שה' ינעים לעַם את חייו, ויבסס\יכונן ויצליח את מעשיהם.

טז יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם.
יז וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ו	בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.
י	יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה..