סיכום
דָוִד שר מִזְמוֹר לכבוד החֶסֶד ומִשְׁפָּט הצדק של ה'. הוא מצהיר על נקיון דרכיו, ורוצה שגם ה' יכיר בצדיקותו כדי שיוכל להתהלך בשלווה בביתו. הוא יֵשֵׁב שם עם הצדיקים, אבל לא יסכים לשבת עם הרשעים הסוטים מדרך הישר, עם הַמַּלְשִׁינִים או עם הַגַּאַוְתָנִים, וגם יַכְרִית אותם מהאָרֶץ ומירושלים.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד שר מִזְמוֹר לכבוד החֶסֶד ומִשְׁפָּט הצדק של ה'. |
א
לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהוָה אֲזַמֵּרָה.
|
דָוִד משכיל\לומד ללכת בדרך תמימה ונקייה מחטאים. לכן הוא שואל מתי ה' יבוא אליו, ואז דָוִד יוכל להתהלך בשלווה בביתו, תוך ידיעה שהוא אמנם תם לב (כי ה' בא אליו וכך הכיר בצדקתו). דָוִד לא ישים\יָשִׁית מול עיניו כל מעשה עוול\בְּלִיָּעַל, והוא שונא את המעשה הסוטה מדרך הישר, והוא לא יִתֵּן למעשה כזה לִדְבֹּק\לְהִצָּמֵד בו. |
ב
אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.
ג לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל עֲשֹׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי. |
דָוִד יסיר\ירחיק ממנו כל אָדָם בעל לב עִקֵּשׁ (פתלתל ולא ישר), ולא יֵדַע בעצמו עשיית עוול. הוא יַצְמִית\יחסל את אֵלֶּה הַמַּלְשִׁינִים על רֵעֵיהֶם (על אחרים), ולא יוכל לסבול את הַגַּאַוְתָנִים, המרימים ביהירות את עיניהם ומראים שביעות רצון עצמית שחצנית (רֹחַב לֵבָב). |
ד
לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.
ה מלושני [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ - אוֹתוֹ אַצְמִית, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב - אֹתוֹ לֹא אוּכָל. |
דָוִד כן יביט על הנאמנים שבבני האָדָם, יושבי ארץ החיים, ובהולכים בדרך התמימה והנקייה מחטאים, וירצה שהם ישבו איתו וישרתו אותו בארמונו. לעומתם, את הרמאים\שקרנים דָוִד לא יסכים להזמין לשבת בביתו, ואף לא להעמידם\לכוננם מול עיניו. |
ו
עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי.
ז לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. |
דָוִד יַצְמִית\יחסל\יַכְרִית בהתמדה (כל בוקר) את הרשעים\פֹּעֲלֵי-האָוֶן מהאָרֶץ, ומיוחד מירושלים (עיר ה'). |
ח
לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר יְהוָה כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.
|
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ו | עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים - הוּא יְשָׁרְתֵנִי. |