פרטי היוצר\ת
Biblical illustration of First Book of Kings Chapter 8.
By Jim Padgett (1931–). Distant Shores Media/Sweet Publishing (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
עמודי המקדש - יָכִין ובֹּועַז
עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה (כ"ה)
|
סיכום
בימי המלך צִדְקִיָּהוּ, מתכנסים בירושלים נציגי מלכי האזור. יִרְמְיָהוּ שם על עצמו מוֹסֵרוֹת ומוטות (סמל לשעבוד לבָּבֶל) ושולח כאלה גם לנציגים. הוא מזהיר אותם וגם את צִדְקִיָּהוּ, שכעת ה' בחר בנְבוּכַדְנֶאצַּר לשלוט בעולם, ולכן עליהם להכנע לבָּבֶל, וָלֹא, ימותו ויוגלו מאדמתם. אין להאמין לנביאי השקר החוזים את החזרת כלי המקדש מבָּבֶל, כי מרד בבָּבֶל יוביל לביזת שאר הכלים שנותרו בעיר.
תקציר
בימי המלך צִדְקִיָּהוּ (כותרת הפרק המזכירה את יְהוֹיָקִים שגוייה ולא תואמת את תוכן הפרק) מתכנסים בירושלים נציגי מלכי האזור (אֱדוֹם, מוֹאָב, עַמּוֹן, צֹר, וצִידוֹן - כנראה כחלק מתכנון הברית כנגד בָּבֶל). ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ שים על עצמו מוֹסֵרוֹת ומוטות (רתמות לבהמת עבודה) ולשלוח רְתָמוֹת כאלה גם לנציגים (סמל לשעבוד לבָּבֶל). |
א בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ. ג וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. |
יִרְמְיָהוּ מבקש מהנציגים למסור למלכיהם את המסר שה' ברא את העולם ויכול למוסרו למי שירצה. כעת הוא בחר למסור את העולם, כולל החיות, לידי נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. העמים יעבדו אותו, ואת בְּנוֹ, ואת בֶּן בְּנוֹ (עד שגם תור בָּבֶל יבוא להיענש). עַם שלא יכנע לבָּבֶל יהיו לו לעבדים, או ימותו בחֶרֶב, ברָעָב, ובדֶּבֶר, עד שיושמדו. |
ד וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם. ה אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי. ו וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ. ז וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים. ח וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהוָה עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ. |
אַל למלכים לשמוע לדברי נביאי השקר והקוסמים המבטיחים שיוכלו להתנגד לבָּבֶל, כי זה יגרום להגלייתם מארצם. לעומת זאת, מי שייכנע לבָּבֶל יישאר על אדמתו. |
ט וְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם וְאֶל קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל עֹנְנֵיכֶם וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל. י כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם. יא וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יְהוָה וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ. |
יִרְמְיָהוּ מזהיר גם את המלך צִדְקִיָּהוּ כפי שהזהיר את שאר המלכים המתכנסים - שייכנע לבָּבֶל כדי שיחיה. אַל לו להאמין לנביאי השקר המנבאים שיוכל להתנגד לבָּבֶל, כי ה' לא שלח אותם, והם יגרמו לאובדן של העם ושלהם עצמם. |
יב וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וִחְיוּ. יג לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל. יד וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם. טו כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְהוָה וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם. |
אַל לכֹּהֲנִים ולעָם להאמין לדברי נביאי השקר המנבאים שבמהירה יושבו מבָּבֶל כלי המקדש שנלקחו לשם (בימי גלות יהויכין - ראו מְלָכִים-ב כ”ד). עדיף להכנע לבָּבֶל ולִחְיוֹת, במקום לגרום לחורבן העיר. |
טז וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר הִנֵּה כְלֵי בֵית יְהוָה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם. יז אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה. |
אם הנביאים ההם אומנם יודעים את האמת, אז עליהם להתפלל לה' כדי שהבַּבְלִיָם לא יבזזו את שאר כלי המקדש, שנותרו עוד בירושלים - כולל העַמֻּדִים (יָכִין ובֹּועַז), והַמְּכֹנוֹת. וָלֹא, ה' אומר שהכלים הנותרים הללו יוּבָאוּ לבָּבֶל ושם יִשָּׁאֲרוּ עד שיחליט להשיב אותם בחזרה ארצה. |
יח וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְהוָה אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּיהוָה צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. יט כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת. כ אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת יכוניה [יְכָנְיָה] בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. כא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. כב בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם יְהוָה וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ. |
י"ב | הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וִחְיוּ. |
יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה
יְהוֹיָכִין מלך יְהוּדָה