אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר (ב)
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ (ט"ו)
|
סיכום
מִזְמוֹר חגיגי של סוֹפֵר המֶלֶךְ לכבוד נישואי המֶלֶךְ עם המַלְכָּה בת-צֹר. המשורר מתאר את יופיו, צדקתו, וגבורתו של המֶלֶךְ. הוא ממשיך בתיאור טקס בואה של המַלְכָּה הלבושה בגדים יקרים, והצועדת בשמחה עם נערותיה לקראת המֶלֶךְ בארמון. לסיום, המשורר מברך את המֶלֶךְ בהמשכיות שלטון השושלת הצפויה לו.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של הַלְּוִיִּים הַמְּשׁוֹרְרִים מבְנֵי קֹרַח (ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים ט"ז-ל"בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים ט"ז-ל"ב: טז
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל יְדֵי שִׁיר בֵּית יְהוָה מִמְּנוֹחַ הָאָרוֹן.
יז
וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל עֲבוֹדָתָם.
יח
וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים וּבְנֵיהֶם מִבְּנֵי הַקְּהָתִי הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן יוֹאֵל בֶּן שְׁמוּאֵל.
יט
בֶּן אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיאֵל בֶּן תּוֹחַ.
כ
בֶּן ציף [צוּף] בֶּן אֶלְקָנָה בֶּן מַחַת בֶּן עֲמָשָׂי.
כא
בֶּן אֶלְקָנָה בֶּן יוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן צְפַנְיָה.
כב
בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח.
כג
בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל.
כד
וְאָחִיו אָסָף הָעֹמֵד עַל יְמִינוֹ אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן שִׁמְעָא.
כה
בֶּן מִיכָאֵל בֶּן בַּעֲשֵׂיָה בֶּן מַלְכִּיָּה.
כו
בֶּן אֶתְנִי בֶן זֶרַח בֶּן עֲדָיָה.
כז
בֶּן אֵיתָן בֶּן זִמָּה בֶּן שִׁמְעִי.
כח
בֶּן יַחַת בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן לֵוִי.
כט
וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עַל הַשְּׂמֹאול אֵיתָן בֶּן קִישִׁי בֶּן עַבְדִּי בֶּן מַלּוּךְ.
ל
בֶּן חֲשַׁבְיָה בֶן אֲמַצְיָה בֶּן חִלְקִיָּה.
לא
בֶּן אַמְצִי בֶן בָּנִי בֶּן שָׁמֶר.
לב
בֶּן מַחְלִי בֶּן מוּשִׁי בֶּן מְרָרִי בֶּן לֵוִי.
) הנועד להשְׂכִּיל\לְהַחְכִּים את השומע. המִזְמוֹר עוסק ביְדִידֹת\אַהֲבָה. יש המפרשים 'שֹׁשַׁנִּים' כשם של כלי נגינה או לחן שהותאם למִזְמוֹר (למרות שהמילה מופיעה גם בכותרות של מִזְמוֹרי קינה בעלי משקל שונה, למשל בפרק ס"ט). |
א
לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת.
|
לִבּוֹ של המשורר (כנראה סוֹפֵר המֶלֶךְ) רוחש מהתרגשות, והוא עומד להשמיע את המִזְמוֹר פרי יצירתו\מַעֲשַׂיו לְמֶלֶךְ, ולשונו דוברת בשפה המלכותית שבה כותב בעֵטוֹ סוֹפֵר-בקיא\מָהִיר. |
ב
רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר.
|
המשורר משבח את המֶלֶךְ שהוא יפה משאר בני האָדָם, ויופי יצוק בשפתיו (ובדברים היוצאים מהם). כל זאת כיוון שה' ברך את המֶלֶךְ. המשורר קורא למֶלֶךְ לצאת לקרב כשעל יְרֵכוֹ חֲגוּרִים חַרְבּוֹ, הוֹדוֹ, והֲדָרוֹ. הוא מאחל לו הצלחה כשירכב למלחמה, בזכות האֱמֶת וְהצניעות\עַנְוָה שלו. יד ימינו (החזקה) תכוון\תּוֹרֶה את הַחִצִּים הנוראים שלו. חִצִּים מחודדים\שְׁנוּנִים אלה יפילו עַמִּים שלמים תחת שלטונו, ויפגעו בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. |
ג
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם.
ד חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. ה וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ. ו חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. |
ה' נתן למֶּלֶךְ (ולביתו) את כֵּס הַמַּלְכוּת לעוֹלָם וָעֶד, ושרביט\שֵׁבֶט הַמַּלְכוּת שלו ישמש אותו לשפוט בְּמֵישָׁרִים. המֶלֶךְ אוהב צֶּדֶק ושונא רֶשַׁע, ולכן ה' מָשַׁח אותו בשֶׁמֶן למלוכה, ובחר בו מִבֵּין כל שאר חבריו. |
ז
כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ.
ח אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ. |
בגדי המֶּלֶךְ מבושמים בבשמי מוֹר, אֲהָלוֹת (ראו צילום) וקְצִיעוֹת (צמח המשוער כסוג של קִינָּמוֹן). מִנִּים (כלי ניגינה - ראו פרק ק"נ פסוק דתְּהִלִּים פרק ק"נ פסוק ד: ד
הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב.
) ישמחו אותו בקול נגינתם שיבקע מארמונות\הֵיכְלֵי השֵׁן שלו. בְּנוֹת מְלָכִים גם כן לובשות בגדי יְקָרוֹת (בגדים יקרים או תכשיטים מאוצרות המֶּלֶךְ). והמַלְכָּה\שֵׁגַל (הַכַּלָּה?) עומדת לימינו וְעָלֶיהָ זהב\כֶתֶם מאוֹפִיר (ממנה מיובא זהב משובח). |
ט
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.
י בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר. |
המשורר\סוֹפֵר קורא למַלְכָּה לשכוח את עַמה ומשפחתה (אחרי שֶׁתִּנָּשֵׂא למֶּלֶךְ). הוא יחשוק ביופיה, ועליה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לו כיוון שהוא יהיה לַאֲדוֹנָהּ כשינשאו. |
יא
שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ.
יב וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ. |
המַלְכָּה, שמוצאה בעיר צֹר, תתקבל במתנות\מִנְחות ע"י עֲשִׁירֵי העַם החדש שלה. אז היא תִּכָּנֵס לארמון יחד עם כל האוצרות\כְּבוּדָּה שלה, בלבוש מעוטר במִּשְׁבְּצוֹת זָהָב. |
יג
וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם.
יד כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. |
היא תּוּבָל אל הַמֶּלֶךְ לובשת בגדי רִקְמָה יקרים, ואחריה תִּצְעַדְנָה רֵעוֹתֶיהָ הבְּתוּלוֹת כדי לשרת אותה. כולן תָּבֹאנָה בשִׂמְחָה\גִיל אל הארמון. |
טו
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ.
טז תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ. |
המשורר מאחל למֶּלֶךְ שצאצאיו ימשלו באָרֶץ כמו אֲבוֹתָיו. המשורר, יחד עם צאצאיו הַמֶּלֶךְ, והעַמִּים עליהם ימשול, יִזְכְּרוּ את שמו וְיוֹדוּ לו לאורך-הדורות\לְעֹלָם (יש המפרשים את פסוק י"ח כמופנה לה'). |
יז
תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ.
יח אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ לְעֹלָם וָעֶד. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ג | יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם. |
י"ד | כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה.. |
גבישי הַמֹּר
פרטי היוצר\ת
1st grade agarwood, by Hafizmuar at English Wikipedia (see page for author) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אֲהָלִים\אֲהָלוֹת - בֹּשֶׂם המזוהה עם עם הAgarwood המיוצר משבבים ריחניים של עץ ה-Aquilaria
פרטי היוצר\ת
Cassia bark, By MPF or Jan Luca and Magnus Manske - see page for author [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
קְלִיפָּה של קִנָּמוֹן הכַּסְיָה - המזוהה עם ה"קְצִיעוֹת"