בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ (ב) ציור של דָוִד מקבל את חרב גָּלְיָת מידי אֲחִימֶלֶךְ (שְׁמוּאֵל-א כ”א).
פרטי היוצר\ת
Olea europaea, by Alexander Bergmann (see more info on author in the provided link) [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים (י)
סיכום
מִזְמוֹר שדָוִד שר אחרי שדּוֹאֵג הָאֲדֹמִי הלשין על מעשיו לשָׁאוּל. דָוִד מאשים את הרָשָׁע (דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי) המתהלל במעשיו הרעים, וְנֶהֱנָה מֵעֲשִׂיַּת רַע ומשקרים. אבל ה' יעניש את הרָשָׁע, והצדיקים יווכחו בשמחה שעדיף לאָדָם לשים את מבטחו בה' מאשר ברכושו. דָוִד שומר על צַדִּיקִותו וזוכה להיות כמו זַיִת רַעֲנָן בחסות בית ה', ולכן הוא יודה לו לְעוֹלָם.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד הבא להשְׂכִּיל\לְהַחְכִּים את השומע (במקרה זה על ההבדל בין הרָשָׁע לצַדִּיקִ). דָוִד שר את המִזְמוֹר בימים בהם היה בורח משָׁאוּל, כשדּוֹאֵג הָאֲדֹמִי דִּוֵּוחַ לשָׁאוּל שדָוִד שהה בנֹב אצל הכהן אֲחִימֶלֶךְ - ראו שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ב פסוקים ט-ישְׁמוּאֵל-א פרק כ"ב פסוקים ט-י: ט
וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיֹּאמַר רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב.
י
וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּיהוָה וְצֵידָה נָתַן לוֹ וְאֵת חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לוֹ.
(דּוֹאֵג אח"כ גם טבח בכֹּהֲנֵי נֹב בהוראת שָׁאוּל). |
א
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
ב בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ. |
דָוִד מאשים את הרָשָׁע (את דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי) המתהלל במעשיו הרעים כמו "גִּבּוֹר" על עלילות גבורתו, ומתהלל עוד שהוא מצליח בדרכו הרשעה כי הוא זוכה בחֶסֶד אלוהים כל היום. |
ג
מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם.
ד הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה. |
הרָשָׁע מעדיף את הרָּע מהטּוֹב, ואת דְּבַר השֶׁקֶר מדבר הצֶדֶק, ואוהב לדבר דברי בֶּלַע משמיצים ושקריים. המילה 'סֶלָה' כאן (ובפסוק ז') היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקלים. |
ה
אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה.
ו אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע לְשׁוֹן מִרְמָה. |
אבל ה' יעניש את הרָשָׁע, יְנַתֵּץ אותו, יפחיד\יַחֵת אותו, ויזיז\יסיח אותו מאָהֳלוֹ, ויעקור את שָׁרְשׁוֹ מהאדמה נותנת החַיִּים. הצדיקים יִרְאוּ בְּיִרְאָה את העונש הנורא הנופל על הרָשָׁע, ויצחקו על כך בשמחה, ויאמרו: הִנֵּה כך יֵעָשֶׂה לאָדָם אשר אינו שָׂם את ה' להיות למבטחו\מבצרו\מָעוּזּוֹ, אלא במקום זאת בוטח בעָשְׁרוֹ הרב ושואב כח\יָעֹז מהחטאים שמובילים לָאָסוֹן\הוֹוָה שלו. |
ז
גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה.
ח וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ. ט הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ יָעֹז בְּהַוָּתוֹ. |
אבל דָוִד שומר על צַדִּיקִותו, וזוכה להיות מלא חִיּוּנִיּוּת כמו זַיִת רַעֲנָן החוסה בביתו של ה', ובוטח בחֶסֶד של ה' לַנֶּצַח. לכן דָוִד ימשיך לשים את תקוותו בעזרת ה', ויודה לה' לְעוֹלָם ובְּפֻמְבִּי (מול חסידיו) על הטוב שעשה לו. |
י
וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד.
יא אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ט | "הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ, וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ, יָעֹז בְּהַוָּתוֹ". |