+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי תְּהִלִּים
מִשְׁלֵי
מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב
נג
נג
נד
נד
נה
נה
נו
נו
נז
נז
נח
נח
נט
נט
ס
ס
סא
סא
סב
סב
סג
סג
סד
סד
סה
סה
סו
סו
סז
סז
סח
סח
סט
סט
ע
ע
עא
עא
עב
עב
עג
עג
עד
עד
עה
עה
עו
עו
עז
עז
עח
עח
עט
עט
פ
פ
פא
פא
פב
פב
פג
פג
פד
פד
פה
פה
פו
פו
פז
פז
פח
פח
פט
פט
צ
צ
צא
צא
צב
צב
צג
צג
צד
צד
צה
צה
צו
צו
צז
צז
צח
צח
צט
צט
ק
ק
קא
קא
קב
קב
קג
קג
קד
קד
קה
קה
קו
קו
קז
קז
קח
קח
קט
קט
קי
קי
קיא
קיא
קיב
קיב
קיג
קיג
קיד
קיד
קטו
קטו
קטז
קטז
קיז
קיז
קיח
קיח
קיט
קיט
קכ
קכ
קכא
קכא
קכב
קכב
קכג
קכג
קכד
קכד
קכה
קכה
קכו
קכו
קכז
קכז
קכח
קכח
קכט
קכט
קל
קל
קלא
קלא
קלב
קלב
קלג
קלג
קלד
קלד
קלה
קלה
קלו
קלו
קלז
קלז
קלח
קלח
קלט
קלט
קמ
קמ
קמא
קמא
קמב
קמב
קמג
קמג
קמד
קמד
קמה
קמה
קמו
קמו
קמז
קמז
קמח
קמח
קמט
קמט
קנ
קנ
תְּהִלִּים
ל”א
ספר 1 מיוחס לדָוִד, סוג המזמור:מִזְמוֹר אישי, תְּלוּנָה\תְּפִלָּה, תּוֹדָה לה', חוֹלִי
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Júlio Reis (User:Tintazul) [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי (ה)
סיכום
דָוִד בוטח בעזרת ה' שהוא כמו מבצר חזק המגן עליו. בימי צרותיו (במצור) נחלשו גופו ונפשו, אויביו לעגו לו וגם מקורביו רָחֲקוּ ממנו, והוא כבר חשב שנעלם מעיני ה'. אבל אז הסתבר לו שה' שמע ונענה לקריאתו. לכן הוא קורא לקהל השומעים להתמיד בתקוותם לעזרת ה'.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד.
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
דָוִד חָסָה תחת הגנת ה', והוא מבקש שלא יתאכזב\יֵבוֹשׁ מעזרת ה' שיחלץ\יפלט אותו מִצָּרָה. הוא קורא לה' לשמוע את קריאתו ולהציל אותו במהרה. ה' יהיה לו כמו סלע\צוּר ומבצר\מָעוֹז\בֵית-מְצוּדוֹת מושיע, וינחה\ינהל את דָוִד בדרך הישועה, כדי שיתפרסם שמו כאלוהים העוזר לנאמניו.
ב בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי.
ג הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי.
ד כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי.
דָוִד מבקש שה' יחלץ אותו מהרֶשֶׁת שטמנו לו אויביו. דָוִד מפקיד את חייו\רוּחוֹ בידי ה' כדי שיחלץ\יפדה אותו מִצָּרָתוֹ.
ה תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעוּזִּי.
ו בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת.
דָוִד מכריז שהוא שונא את אֵלֶּה ההולכים אחר הבלים ושקרים (חסרי האמונה) והוא לעומתם בוטח בה'. הוא שמח בחסד שזכה בו מה', אשר ראה את צרותיו של דָוִד, ולא הסגיר אותו בידי אויביו, אלא שחרר אותו לעמוד בַמֶּרְחָב (מהמקום הצר בו היתה נפשו).
ז שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא וַאֲנִי אֶל יְהוָה בָּטָחְתִּי.
ח אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי.
ט וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי.
דָוִד מבקש שה' יסלח\יחון אותו, כי מרוב צער\כעס (ובכי) נרקבה\עָשְׁשָׁה עינו, נפשו, ובטנו. חייו\שנותיו עברו ביָגוֹן ובאנחות, כּוֹחוֹ נחלש ועצמותיו נרקבו בגלל העוני\השֵׁפֶל שלו.
י חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי.
יא כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲו‍ֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ.
אוֹיְבֵי\צוֹרְרֵי דָוִד לעגו\חרפו אותו בגלל מצבו השׁפל, ואפילו שכניו ומקורוביו\מְיֻדָּעָיו נבהלו מִמַּרְאֵהוּ השׁפל כשראו אותו בחוצות העיר, והתרחקו\נדדו ממנו. כולם שכחו מקיומו כאילו היה מֵת או כלי שאבד.
יב מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי.
יג נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד.
דָוִד גם שמע את דברי הדִּבַּה שאמרו עליו רַבִּים, וראה פחד\מָגוֹר בכל כוון כשאויביו הקיפו אותו וזממו לקחת את חייו\נפשו. תחילת הפסוק מופיעה כלשונה גם ב
יִרְמְיָהוּ פרק כ פסוק ייִרְמְיָהוּ פרק כ פסוק י: י כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ.
.
יד כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ.
אבל דָוִד ממשיך להכיר בה' ולבטוח בו. הוא שָׂם בידי ה' את עתידו ('עִתֹּתָי' הם 'הזמנים' שלי), מבקש ממנו להציל אותו מאויביו ולהושיע אותו.
טו וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה.
טז בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי.
יז הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ.
דָוִד מבקש שלא יתאכזב\יֵבוֹשׁ מהתקווה שה' יענה לקריאתו, ושהרְשָׁעִים הם אלה שיתאכזבו וישתקו\יִדֹּמּוּ בעולם-המתים\בשְׁאוֹל. שִׂפְתֵיהֶם שהרבו לשקר על צדיקים ולדבר דברי יוֹהֲרָה\עָתָק\גַאֲוָה ובוּז תהינה לאִלְּמוֹת.
יח יְהוָה אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל.
יט תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז.
דָוִד מודה לַטּוֹבוֹת שה' מחביא\צופן למאמיניו החוסים תחתיו, כהגנה מפגיעתם של בְּנֵי אָדָם אחרים. ה' יסתיר\יצפין אותם בְּסֻכָּתוֹ מפני הַקְּשָׁרִים\רֻכְסים(?) שקושרים כנגדם אנשים, ומהדברים התוקפניים של אויביהם.
כ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.
כא תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת.
דָוִד מברך את ה' על החסד שעשה לו כאשר היה תחת מָצוֹר. לפני כן דָוִד כבר חשב בפזיזות\חָפְזה שגורש ממבטו הדואג של ה' ('נִגְרַזְתִּי' מופיע כ'נִגְרַשְׁתִּי' בפסוק המקביל ב
יוֹנָה פרק ב פסוק היוֹנָה פרק ב פסוק ה: ה וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.
). אבל אז הסתבר שה' בכל זאת שמע את תחנוני\שַׁוְּעות דָוִד אליו.
כב בָּרוּךְ יְהוָה כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר.
כג וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ.
לכן דָוִד ממליץ לקהל (השומע את המִזְמוֹר) לאהוב את ה' כי הוא שומר\נֹצֵר אֱמוּנִים לחֲסִידָיו, אבל מְשַׁלֵּם עם תוספת\יֶתֶר את העונשים שלו לגאוותנים. כל מי שמקווה\מייחל לעזרת ה' יקבל אותה, ולכן יכול לאמץ את לִבּוֹ ולא לפחוד.
כד אֶהֱבוּ אֶת יְהוָה כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְהוָה וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה.
כה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיהוָה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ד כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה..
י"ג נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד.