כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם (ז)
חומות בָּבֶל ומקדש בֵּל
|
|
סיכום
נבואת חורבן לבָּבֶל. בָּבֶל בעבר היתה מפוארת, ושלטה בעמים רבים והיתה המַפֵּץ בידי ה' לנפץ בו את ישראל וגויים נוספים. עכשיו יעלו עליה אויבים ויהרסו אותה ואת אליליה. יִרְמְיָהוּ מוסר את נבואות החורבן שלו על בָּבֶל לשְׂרָיָה שנשלח לשם ע"י צִדְקִיָּהוּ, ומבקש ממנו לקרוא את הדברים ואז להשליך את הספר, הקשור לאבן, לנהר הפְּרָת, סמל לשקיעת בָּבֶל. סוף דברי הנביא יִרְמְיָהוּ.
תקציר - דברי השבח לה' בפסוקים הצבועים הם חזרה מדויקת על פרק י פסוקים י"ב-ט"ז.
| נבואת חורבן לבָּבֶל. ה' שולח על בָּבֶל רוח הרסנית ("לֵב קָמָי" הוא לב אלה שקמו על ה', או המילה "כשדים" מוצפנת בצופן אתב"ש בו א' מוחלפת ב-ת', ב' ב-ש', וכו'. כך גם בפסוק מ"א למטה "שֵׁשַׁךְ" הוא הצפנה של "בבל"). זרים יפזרו וירוקנו את ארץ בָּבֶל. קריאה לקשתים וללוחמים לובשי השריון לא לחמול על צבא בָּבֶל. יִשְׂרָאֵל לא "התאלמן" מאלוהיו, ולכן אינו בודד מול אויביו, שאשמים גם כלפי ה'. |
| א כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית. ב וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה. ג אֶל יִדְרֹךְ ידרך הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ. ד וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ. ה כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהוָה צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. |
| קריאה לתושבי בָּבֶל לברוח ממנה כדי שלא ימותו בגלל חטאיה, שה' בא לנקום עליהם. היא היתה בעבר כמו כוס זהב שגרמה לשיכרון בעמים, אבל עכשיו היא תישבר ואף תרופה (כמו צמח הצֳרִי הידוע כצמח רפואי) לא תעזור לה. הגולים בבָּבֶל יכולים לחזור איש לארצו, ולספר את הצדק שעשה להם ה'. |
| ו נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ. ז כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם. ח פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא. ט רפאנו [רִפִּינוּ] אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים. י הוֹצִיא יְהוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. |
| ה' מעיר את צבא מָדַי לברור את חיציהם בהקפדה ולקחת מגינים (שְּׁלָטִים) כדי להחריב את בָּבֶל כנקמה על הרס המקדש. הם נקראים לשמור על המצור על בָּבֶל. בָּבֶל העשירה במים (בעיר ובסביבותיה היו תעלות ואגמים מושקים מנהר הפְּרָת הסמוך) ובאוצרות תקבל עונש כמידתה, וה' ימלא אותה בצבא אויב מריע, שירבה כמו אַרְבֶּה (יֶּלֶק). |
| יא הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ. יב אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם זָמַם יְהוָה גַּם עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל. יג שכנתי [שֹׁכַנְתְּ] עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ. יד נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד. |
| דברי תהילה לה', יוצר ארץ ושמים, מוריד גשם, נושא ברקים, ומוציא רוחות. עושי הפסלים הם בּוּרים ויתביישו על השקר שעשו, ויאבדו כשיבוא יום הדין שלהם. לעומתם אלוהי יִשְׂרָאֵל הוא יוצר העולם ויִשְׂרָאֵל נחלתו. הפסוקים הם חזרה מדוייקת על פרק י פסוקים י"ב-ט"ז. |
| טו עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם. טז לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו. יז נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם. יח הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ. יט לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. |
| בָּבֶל היתה המַפֵּץ של ה' שהשתמש בה כדי לנפץ כְּלֵי מִלְחָמָה, גּוֹיִם, מַמְלָכוֹת, סוּס, רֶכֶב וְרֹכְבוֹ, אִישׁ וְאִשָּׁה, זָקֵן וָנָעַר, בָּחוּר וּבְתוּלָה, רֹעֶה וְעֶדְרוֹ, אִכָּר וְצִמְדּוֹ (צמד בקר), פַּחוֹת וּסְגָנִים (שרים). אך ה' בסוף ישלם לבָּבֶל ולבבלים על כל הרעות האלה שעשו בציון. |
| כ מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת. כא וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ. כב וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה. כג וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים. כד וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם נְאֻם יְהוָה. |
| בָּבֶל היתה גדולה כמו הר המשחית את כל הארץ סביבו, וכעת ה' יגלגל וישרוף אותה, עד שאבניה לא יוכלו אפילו לשמש לבְּנִיָּה. קריאה לעמים לעלות עם צבאותיהם על בָּבֶל בסוסים, שירבו כמו אַרְבֶּה (יֶּלֶק), כולל כל ארץ מָדַי, שָׂרֶיהָ ומַלְכֶּיהָ. |
| כה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה. כו וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם יְהוָה. כז שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר. כח קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם אֶת מַלְכֵי מָדַי אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. |
| ארץ בָּבֶל רועשת כשה' קם עליה במחשבותיו. גיבוריה פוחדים כמו נשים ובורחים למצדות בעוד בתי העיר ושעריה נהרסים. שליחים רצים זה אחר זה לדווח למלך בָּבֶל על כיבוש העיר, תפישת המַּעְבָּרוֹת (גשרים או סירות?) ושריפת האֲגַמִּים (הצמחייה לצידם או הסירות שבהם?). |
| כט וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהוָה לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב. ל חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ. לא רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה. לב וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ. |
| בָּבֶל מוכנה לחורבן כמו גורן המוכנה לקציר. העם שסבל מבָּבֶל אומר שנְבוּכַדְנֶאצַּר הימם אותו ובלע אותו כמו תנין הממלא את כרסו. אשמת הביזה, השרידים ודם המתים של יְרוּשָׁלִָם היא על בָּבֶל, ולכן ה' ינקום וייבש את מקורות המים שלה. היא תהיה לגל חורבות, מושב לתַּנִּים ונטושה. היא מדומה לאריות השואגים מפחד פתאום כמו גורים. ה' יְשַׁכֵּר אותה עד שתישן בלי להתעורר עוד, ויוריד אותה כמו צאן לטבח. |
| לג כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ. לד אכלנו הממנו [אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הציגנו [הִצִּיגַנִי] כְּלִי רִיק בלענו [בְּלָעַנִי] כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הדיחנו [הֱדִיחָנִי]. לה חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְדָמִי אֶל יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם. לו לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ. לז וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. לח יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת. לט בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה. מ אוֹרִידֵם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים. |
| בָּבֶל העיר המהוללת נכבשה ("שֵׁשַׁךְ" הוא הצפנה של "בבל" בצופן אתב"ש - ראו הסבר לפסוק א למעלה) ע"י אויב שכיסה אותה כמו המון גלים. עריה היו שוממות. ה' יוציא את השקרים מפיו של בֵּל, האל הראשי של בָּבֶל, ולא ינהרו אליו עוד גויים. חומות בָּבֶל יפלו ועם ישראל יוכל לצאת ממנה. אל להם לפחוד לשמע ההרס והחלפות השלטון התכופות בארץ. |
| מא אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם. מב עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה. מג הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם. מד וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה. מה צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה. מו וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל. |
| בקרוב בָּבֶל תיענש עם כל אליליה. שמים וארץ ישירו לאויב הבא עליה מצפון. זוהי בָּבֶל שנפלו בגללה בני ישראל וגויים אחרים. על פליטי החרב האלה לזכור את ה' ואת ירושלים הרחוקה, ואת הבושה שהיתה להם כשזרים באו למקדש. |
| מז לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ. מח וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים נְאֻם יְהוָה. מט גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ. נ פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת יְהוָה וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם. נא בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה. |
| בקרוב ה' יפיל את אלילי בָּבֶל. אפילו אם בָּבֶל תעלה לשמים להתבצר שם, גם לשם יגיע האויב. קול זעקה יעלה מבָּבֶל כשיעלה עליה האויב כמו המון גלים רועשים. גיבוריה ילכדו, וקשתותיהם ישברו. מנהיגיה יהיו לשיכורים ויִשְׁנוּ שֵׁינַת נצח. חומות העיר ושעריה, שעליהם עמל העם לשוא, יתערערו ויבערו. |
| נב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֶיהָ וּבְכָל אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל. נג כִּי תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם יְהוָה. נד קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים. נה כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם. נו כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. נז וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. נח כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ וְיָעֵפוּ. |
| בשנת 4 למלכות צִדְקִיָּהוּ הוא שולח לבָּבֶל את שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה (אולי אחיו של בָּרוּךְ-בֶּן נֵרִיָּה). אולי שְׂרָיָה נשלח כחלק מהמשלחת שצִדְקִיָּהוּ שלח לנְבוּכַדְנֶאצַּר כמוזכר בפרק כ"א פסוק ג, כנראה כדי להרגיע את חשדות מלך בָּבֶל לגבי הברית נגדו. יִרְמְיָהוּ מוסר לשְׂרָיָה ספר עם נבואות החורבן שלו על בָּבֶל (כנראה הנבואות בפרקים נ-נ"א). |
| נט הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה. ס וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל. |
| יִרְמְיָהוּ מבקש משְׂרָיָה להקריא בפְּרָת את הנבואות שבספר לפיהם בָּבֶל תחרב ותהיה שוממת לעד מאדם ובהמה. אח"כ על שְׂרָיָה לקשור אבן כבדה לספר ולהשליכו לנהר הפְּרָת (הסמוך לבָּבֶל) ולאמר שכך גם תשקע בָּבֶל ולא תקום. סוף דברי הנביא יִרְמְיָהוּ. |
| סא וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. סב וְאָמַרְתָּ יְהוָה אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה. סג וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת. סד וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ וְיָעֵפוּ עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו.. |
| ז | כּוֹס זָהָב בָּבֶל.. |
| ס"ג | וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת. |
| ס"ד | עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. |
אַרְבֶּה אוכל
פרטי היוצר\ת
תַּנִּין, Sarah McCans [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
תַּנִּין
פרטי היוצר\ת
תַנִּים (זהובים), By Thimindu (Sri Lankan Jackal) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
תַנִּים (זהובים)
פרטי היוצר\ת
Ram, By Erich Ferdinand from germany [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אַיִל
פרטי היוצר\ת
Scapegoats of Askifou-Highplain on Crete, Greece, By Oliver Deisenroth [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
עַתּוּד הוא התַּיִשׁ (זכר העז)
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
