פרטי היוצר\ת
יואל בן שמעון [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מזמור "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" מתוך ההגדה של פסח. צילום מתוך "הגדת רוטשילד", שנת 1450, איטליה.
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (ז-ט)
|
סיכום
הקהל נקרא להודות לה' על הַחֶסֶד שלו אשר ניתן תמיד. המִזְמוֹר מפרט את הפלאות שה' עשה בבריאה (של הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ, והמאורות) והחסדים שעשה לעַם ביציאת מצרים ובהתנחלות בארץ. כל פסוק בפרק מודה לה' על פלא או נס כזה, והקהל עונה "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".
תקציר
הקהל נקרא להודות לה' כִּי הוא טוֹב, כִּי הַחֶסֶד\אהבה\עזרה שלו ניתנת תמיד. הסיומת הנ"ל מופיעה כמענה לכל הפסוקים בפרק. ראו כותרת דומה גם במִזְמוֹרִים ק"ו-ק"ז וקי"ח. הקריאה "הוֹדוּ" המופיעה שוב בשני הפסוקים הבאים, ומשתמעת גם בהקשר של שאר התיאורים של ה' המופיעים בפסוקי הפרק. הקהל נקרא עוד להודות לה' שהוא הָאֱלֹהִים של כל שאר אלֹהֵי הגויים, והוא האדון של כל האדונים (השליטים, או אלֹהֵי הגויים). |
א
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ. |
הקהל נקרא להודות לה' שעשה את נִפְלָאוֹת הבריאה הגדולות לְבַדּוֹ (ללא אֵלִים אחרים): הוא ברא בחוכמתו את הַשָּׁמַיִם וְרָקַע (שִׁטֵּחַ כמו שֶׁרוֹקְעִים מַתָּכוֹת) את האדמה מעל למי התהום. הוא ברא את האוֹרִים הגְּדֹלִים (הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּרֵחַ) כדי שהַשֶּׁמֶשׁ תמשול ביום, והַיָּרֵחַ עם הכוֹכָבִים ימשלו בַּלָּיְלָה. |
ד
לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ח אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ט אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
הקהל נקרא להודות לה' שהכה את מִצְרַיִם במכת הבכורות ( שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק כ"טשְׁמוֹת פרק י"ב פסוק כ"ט: כט
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
) והוציא את העַם ממִצְרַיִם בידו החזקה ובזרועו הנוטה (כדי לְהַכּוֹת). ה' גזר את יַם סוּף לִגְזָרִים (כמו בְּחֶרֶב), העביר את העַם בְּתוֹכוֹ בחָרָבָה, וטלטל\נִעֵר את פַּרְעֹה וְאת חֵילוֹ כשהטביע אותם בְיַם סוּף (שְׁמוֹת פרק י"ד). |
י
לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יג לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
הקהל נקרא להודות לה' שהוביל את העַם בַּמִּדְבָּר עד לארץ המובטחת, ואז גם עזר להם לכבוש את נחלותיהם, כשהכה\הרג מְלָכִים גְּדֹלִים\אַדִּירִים שמלכו עד אז בארץ, וביניהם את סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי ואת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן ( בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים כ"א-ל"הבַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים כ"א-ל"ה: כא
וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר.
כב
אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ.
כג
וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל.
כד
וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
כה
וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ.
כו
כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן.
כז
עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן.
כח
כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן.
כט
אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.
ל
וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבוֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא.
לא
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי.
לב
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ ויירש [וַיּוֹרֶשׁ] אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר שָׁם.
לג
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.
לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן.
לה
וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.
). |
טז
לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יט לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כב נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
גם בימים שבהם העַם היה במצב שָׁפֵל, ה' זכר אותו ופָּרַק מעל צווארו את העוֹל שֶׁשָּׂמוּ עליו אויביו\צָרָיו. ה' גם נותן מזון לכל בעלי החיים (לְכָל בָּשָׂר). בגלל כל אלה, הקהל נקרא להודות לה' כִּי הוא טוֹב, כִּי הַחֶסֶד\אהבה\עזרה שלו ניתנת תמיד (חזרה על פסוק הפתיחה). |
כג
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
כד וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
א | הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |