+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי תְּהִלִּים
מִשְׁלֵי
מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב
נג
נג
נד
נד
נה
נה
נו
נו
נז
נז
נח
נח
נט
נט
ס
ס
סא
סא
סב
סב
סג
סג
סד
סד
סה
סה
סו
סו
סז
סז
סח
סח
סט
סט
ע
ע
עא
עא
עב
עב
עג
עג
עד
עד
עה
עה
עו
עו
עז
עז
עח
עח
עט
עט
פ
פ
פא
פא
פב
פב
פג
פג
פד
פד
פה
פה
פו
פו
פז
פז
פח
פח
פט
פט
צ
צ
צא
צא
צב
צב
צג
צג
צד
צד
צה
צה
צו
צו
צז
צז
צח
צח
צט
צט
ק
ק
קא
קא
קב
קב
קג
קג
קד
קד
קה
קה
קו
קו
קז
קז
קח
קח
קט
קט
קי
קי
קיא
קיא
קיב
קיב
קיג
קיג
קיד
קיד
קטו
קטו
קטז
קטז
קיז
קיז
קיח
קיח
קיט
קיט
קכ
קכ
קכא
קכא
קכב
קכב
קכג
קכג
קכד
קכד
קכה
קכה
קכו
קכו
קכז
קכז
קכח
קכח
קכט
קכט
קל
קל
קלא
קלא
קלב
קלב
קלג
קלג
קלד
קלד
קלה
קלה
קלו
קלו
קלז
קלז
קלח
קלח
קלט
קלט
קמ
קמ
קמא
קמא
קמב
קמב
קמג
קמג
קמד
קמד
קמה
קמה
קמו
קמו
קמז
קמז
קמח
קמח
קמט
קמט
קנ
קנ
תְּהִלִּים
ק”ה
ספר 4 סוג המזמור:מִזְמוֹר ציבורי, מִזְמוֹר חָכְמָה, תּוֹלְדוֹת העַם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Joseph Selling Corn in Egypt, 1612. By Pieter Lastman (1583–1633). Photo by Illustratedjc [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ (כ"א) בתמונה - יוֹסֵף מנהל את ממכר המזון במִצְרַיִם.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Seventh Plague of Egypt. By John Martin (1789-1854), 1823 [Public domain], via Wikimedia Commons
נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם (ל"ב)
סיכום
קהל המתפללים נקרא לספר בעולם על הנסים שה' עשה לו. המִזְמוֹר מספר על ימי הנדודים של אבות העַם, ועל ההגנה שקיבלו אז מה'. נזכרים גם סבלותיו וַעֲלִיָּתוֹ לִגְדֻלָּה של יוֹסֵף, ירידת יִשְׂרָאֵל למִצְרָיִם ושנאת הַמִּצְרִים, המַכּוֹת שה' הביא על מִצְרָיִם (ביד מֹשֶׁה ואַהֲרֹן), עזרת ה' בימי הנדודים (עמודי העָנָן והאֵשׁ, השְׂלָו והמָן, והוצאת המָיִם מהסלע), והורשת הָאָרֶץ. בתמורה, העַם ישמור על חוקי התורה. פסוקים א-ט"ו מופיעים עם שינויים גם ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ז פסוקים ח-כ"בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ז פסוקים ח-כ"ב: ח הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו. ט שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו. י הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה. יא דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. יב זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ. יג זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. יד הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו. טו זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. טז אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. יז וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. יח לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם. יט בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. כ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. כא לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. כב אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ.
.
תקציר
הקהל נקרא להודות לה', לספר לגויים את עלילותיו המופלאות, ולשיר ולדבר עליהם. העַם יכול להתגאות\להתהלל על שהוא נקרא בשם ה'. כל מי שמבקש את קרבת ה' יִזְכֶּה לשמוח, ולכן הקהל נקרא לחפש\לדרוש את ה' ואת כוחו\גבורתו\עֻזּוֹ, ותמיד לבקש את פניו המברכות.
א הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.
ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה.
ד דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
הקהל גם נקרא לזכור את הנפלאות\מופתים שעשה ה' לעַם, ואת דבריו (התורה, או דבריו במהלך כריתת הברית עם האבות המוזכרת להלן). צאצאי אַבְרָהָם, עבד ה', ויַעֲקֹב (כולל הנוכחים בקהל) הם שזכו לְהִבָּחֵר ע"י ה'.
ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו.
ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו.
חוקי ה' אֱלֹהֵינוּ תקפים בכל העולם\הָאָרֶץ. ה' זוכר ויקיים\יעמיד לעולם\לְאֶלֶף-דּוֹר את הבְּרִית שכָּרַת עם האבות אַבְרָהָם, יִצְחַק, ויַעֲקֹב. על פי הבְּרִית, ה' יתן את אֶרֶץ כְּנָעַן לעַם לנַחֲלָה\חֶבֶל (היה נהוג לסמן בחֶבֶל את גבולות הנַחֲלָה).
ז הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.
ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.
ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק.
י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.
יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם.
בימים בהם האבות עוד היו אנשים\מֵתִים מעטים (מעוטי מִסְפָּר) הם שהו בכְּנָעַן במעמד נחות של גֵּרִים (הנתונים לחסדי העַם השליט). האבות גם נדדו בין עמים וממלכות שונות, וה' לא נתן לאף אָדָם לעשוק אותם, וגם הוכיח (העניש או גער) במְלָכִים שניסו להתנכל להם. ה' קרא לכל הגויים שלא לגעת לרעה בבני עַמּוֹ, אשר כֻּלָּם נחשבים כמְשִׁיחִים נבחרים וכנביאים של ה'.
יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ.
יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.
יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים.
טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ.
ה' הביא רעב על כְּנָעַן, ושָׁבָר את המשענת\מַטֵּה שהלֶחֶם הִוָוה עבור התושבים (
בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוק נ"זבְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוק נ"ז: נז וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ.
). לפני שכל בני יִשְׂרָאֵל ירדו למִצְרָיִם למצוא מזון, ה' שלח לשם אִישׁ אחד - את יוֹסֵף, שנמכר לעבדות, וְעוּנָה בקשירת רגליים וצוואר\נֶפֶשׁ בכַּבְלֵי בַּרְזֶל (
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"חבְּרֵאשִׁית פרק ל"ז פסוק כ"ח: כח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה.
).
טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר.
יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף.
יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו [רַגְלוֹ] בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ.
כך ה' "צָרַף"\טיהר אותו ע"י עינויים שעליהם ה' ציווה (כמו שצורפים מתכות ע"י הַתָּכָה וסינון של סיגי הפסולת), עד שבא היום שבו יוֹסֵף זכה לאמר את דברו (פירוש החלומות של פַּרְעֹה?).
יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ.
אז פַּרְעֹה, המֶלֶךְ\מֹשֵׁל-העַמִּים, הִתִּיר\שחרר\פתח את הכבלים מעל יוֹסֵף. פַּרְעֹה שם את יוֹסֵף להיות האָדוֹן האחראי על הארמון ומושל על כל הרכוש\קִנְיָן של המֶלֶךְ, עם רשיון לאסור את שָׂרֵי המֶלֶךְ האחרים, וללמד את שאר חכמי מִצְרָיִם את חכמתו (
בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוקים ל"ט-מ"דבְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוקים ל"ט-מ"ד: לט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. מ אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. מד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
).
כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ.
כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ.
כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם.
אז יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל בא למִצְרָיִם\אֶרֶץ-חָם (הַמִּצְרִים הם צאצאי חָם - ראו
בְּרֵאשִׁית פרק י פסוק ובְּרֵאשִׁית פרק י פסוק ו: ו וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.
), ושם בניו פָּרוּ ורַבּוּ מאוד, ונעשו חזקים יותר מהַמִּצְרִים אויביהם\צָרֵיהֶם (
שְׁמוֹת פרק א פסוק זשְׁמוֹת פרק א פסוק ז: ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.
). ה' הפך אז את לב הַמִּצְרִים לשנוא ולְהִתְנַכֵּל לבני יִשְׂרָאֵל (שהם עבדי ה').
כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם.
כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו.
כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו.
ה' שלח אז את מֹשֶׁה ואת אַהֲרֹן, בהם הוא בחר כדי שיאיימו על פַּרְעֹה בדברי האותות\מופתים\מַכּוֹת שיבואו על מִצְרָיִם.
כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ.
כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם.
המַכּוֹת לא "המרו" את פִּי ה' (או את פִּי מֹשֶׁה ואַהֲרֹן) ובאו על מִצְרָיִם. ואלו הן המַכּוֹת:
מַכַּת חֹשֶׁךְ שהחשיך את מִצְרָיִם (
שְׁמוֹת פרק י פסוקים כ"א-כ"גשְׁמוֹת פרק י פסוקים כ"א-כ"ג: כא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כב וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. כג לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.
).
מַכַּת דָם שבה הדָם מילא את מימי מִצְרָיִם והרגה את הדגים שבהם (
שְׁמוֹת פרק ז פסוקים כ-כ"אשְׁמוֹת פרק ז פסוקים כ-כ"א: כ וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
).
מַכַּת צְפַרְדְּעִים ששרצו גם בחדרי ארמון המֶלֶךְ (
שְׁמוֹת פרק ז פסוק כ"חשְׁמוֹת פרק ז פסוק כ"ח: כח וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ.
).
מַכּוֹת עָרֹב (
שְׁמוֹת פרק ח פסוק כשְׁמוֹת פרק ח פסוק כ: כ וַיַּעַשׂ יְהוָה כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.
) ו כִּנִּים (
שְׁמוֹת פרק ח פסוקים י"ב-י"גשְׁמוֹת פרק ח פסוקים י"ב-י"ג: יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יג וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
) שמילאו את כל תחום\גְּבוּל מִצְרָיִם.
מַכַּת בָּרָד שירד עם הגשם בלווי לֶהָבוֹת אֵשׁ, והרס את הגְּפָנִים, התְּאֵנִים, והעצים בתחום מִצְרָיִם (
שְׁמוֹת פרק ט פסוקים כ"ג-כ"השְׁמוֹת פרק ט פסוקים כ"ג-כ"ה: כג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. כד וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. כה וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.
).
מַכַּת אַרְבֶּה\יֶלֶק, שבא על מִצְרָיִם במספרים גדולים מִכְּדֵי לִסְפֹּר, ואכל כל צמח ופְּרִי (
שְׁמוֹת פרק י פסוקים י"ג-ט"ושְׁמוֹת פרק י פסוקים י"ג-ט"ו: יג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה. יד וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. טו וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
).
מַכַּת בְּכוֹרוֹת (
שְׁמוֹת פרק י"ב פסוקים כ"ט-לשְׁמוֹת פרק י"ב פסוקים כ"ט-ל: כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת.
) שפגעה בכל הבְּכוֹרוֹת במִּצְרִים - שהם ראשית כוחם\אוֹנָם של אבותיהם.
כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דברוו [דְּבָרוֹ].
כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם.
ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.
לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם.
לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם.
לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם.
לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר.
לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם.
לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם.
אז ה' הוציא את בני יִשְׂרָאֵל ממִצְרָיִם, ובידיהם כֶסֶף וְזָהָב (ששאלו מהַמִּצְרִים -
שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק ל"השְׁמוֹת פרק י"ב פסוק ל"ה: לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
), ומקלות\שִׁבְטֵי-הליכה במצב טוב שלא גרמו להם למעוד בדרכם. הַמִּצְרִים שמחו לראות אותם יוצאים ממִּצְרִים, כי המכות שנפלו עליהם גרמו להם לפחוד מבני יִשְׂרָאֵל.
לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל.
לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם.
בימי הנדודים במדבר, ה' פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ שהפריד בין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לבין מַחֲנֵה מִצְרַיִם שרדפו אחריהם (
שְׁמוֹת פרק י"ד פסוקים י"ט-כשְׁמוֹת פרק י"ד פסוקים י"ט-כ: יט וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. כ וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה.
). ה' גם העמיד עַמּוּד אֵשׁ להאיר להם בלָיְלָה (
שְׁמוֹת פרק י"ג פסוק כ"אשְׁמוֹת פרק י"ג פסוק כ"א: כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.
). העַם ביקש\שָׁאַל מזון בַּמִּדְבָּר, וה' הביא להם מהשמיים שְׂלָו ומָן (תחליף ללֶחֶם) כדי לְהַשְׂבִּיעַ אותם (שְׁמוֹת פרק ט"ז). ה' גם פָּתַח סלע\צוּר (כשמֹשֶׁה הכה אותו במַטֵּה) וְנָזְלוּ\זָבוּ ממנו מָיִם שזרמו במדבריות\צִּיּוֹת כמו נָהָר (
שְׁמוֹת פרק י"ז פסוק ושְׁמוֹת פרק י"ז פסוק ו: ו הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
).
לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה.
מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם.
מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר.
ה' עשה לעַם את כל הניסים הללו, כי הוא זכר את מה שאמר לאַבְרָהָם כְּשֶׁכָּרַת איתו בְּרִית (להקים עַם מצאצאיו, ולתת להם את הָאָרֶץ -
בְּרֵאשִׁית פרק ט"ו פסוקים ה-זבְּרֵאשִׁית פרק ט"ו פסוקים ה-ז: ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. ז וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ.
). לכן ה' הוציא את העַם שבחר בשמחה ובשירה\רִנָּה ממִצְרָיִם, ונתן להם אַרְצוֹת שהיו שייכות לגּוֹיִם\לְאֻמִּים אחרים, כדי שיִירָשׁוּ אותן ואת פרי עמלם של אותם גּוֹיִם שֶׁיִּוָּתֵר אחריהם (ערים, גידולים, וכו'). בתמורה, העַם ישמור\ינצור על חוקי התורה. הַלְלוּ את ה'!
מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ.
מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.
מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.
מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
י"ג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.
ט"ו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Israelites Leaving Egypt, by David Roberts (1796-1864), 1828 [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל (ל"ז)