תְּהִלִּים ק”ה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Joseph Selling Corn in Egypt, 1612. By Pieter Lastman (1583–1633). Photo by Illustratedjc [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ (כ"א) בתמונה - יוֹסֵף מנהל את ממכר המזון במִצְרַיִם.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Seventh Plague of Egypt. By John Martin (1789-1854), 1823 [Public domain], via Wikimedia Commons

נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם (ל"ב)

סיכום

קהל המתפללים נקרא לספר בעולם על הנסים שה' עשה לו. המִזְמוֹר מספר על ימי הנדודים של אבות העַם, ועל ההגנה שקיבלו אז מה'. נזכרים גם סבלותיו וַעֲלִיָּתוֹ לִגְדֻלָּה של יוֹסֵף, ירידת יִשְׂרָאֵל למִצְרָיִם ושנאת הַמִּצְרִים, המַכּוֹת שה' הביא על מִצְרָיִם (ביד מֹשֶׁה ואַהֲרֹן), עזרת ה' בימי הנדודים (עמודי העָנָן והאֵשׁ, השְׂלָו והמָן, והוצאת המָיִם מהסלע), והורשת הָאָרֶץ. בתמורה, העַם ישמור על חוקי התורה. פסוקים א-ט"ו מופיעים עם שינויים גם ב.

תקציר

הקהל נקרא להודות לה', לספר לגויים את עלילותיו המופלאות, ולשיר ולדבר עליהם. העַם יכול להתגאות\להתהלל על שהוא נקרא בשם ה'. כל מי שמבקש את קרבת ה' יִזְכֶּה לשמוח, ולכן הקהל נקרא לחפש\לדרוש את ה' ואת כוחו\גבורתו\עֻזּוֹ, ותמיד לבקש את פניו המברכות.

א הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.
ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה.
ד דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.

הקהל גם נקרא לזכור את הנפלאות\מופתים שעשה ה' לעַם, ואת דבריו (התורה, או דבריו במהלך כריתת הברית עם האבות המוזכרת להלן). צאצאי אַבְרָהָם, עבד ה', ויַעֲקֹב (כולל הנוכחים בקהל) הם שזכו לְהִבָּחֵר ע"י ה'.

ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו.
ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו.

חוקי ה' אֱלֹהֵינוּ תקפים בכל העולם\הָאָרֶץ. ה' זוכר ויקיים\יעמיד לעולם\לְאֶלֶף-דּוֹר את הבְּרִית שכָּרַת עם האבות אַבְרָהָם, יִצְחַק, ויַעֲקֹב. על פי הבְּרִית, ה' יתן את אֶרֶץ כְּנָעַן לעַם לנַחֲלָה\חֶבֶל (היה נהוג לסמן בחֶבֶל את גבולות הנַחֲלָה).

ז הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.
ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.
ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק.
י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.
יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם.

בימים בהם האבות עוד היו אנשים\מֵתִים מעטים (מעוטי מִסְפָּר) הם שהו בכְּנָעַן במעמד נחות של גֵּרִים (הנתונים לחסדי העַם השליט). האבות גם נדדו בין עמים וממלכות שונות, וה' לא נתן לאף אָדָם לעשוק אותם, וגם הוכיח (העניש או גער) במְלָכִים שניסו להתנכל להם. ה' קרא לכל הגויים שלא לגעת לרעה בבני עַמּוֹ, אשר כֻּלָּם נחשבים כמְשִׁיחִים נבחרים וכנביאים של ה'.

יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ.
יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.
יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים.
טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ.

ה' הביא רעב על כְּנָעַן, ושָׁבָר את המשענת\מַטֵּה שהלֶחֶם הִוָוה עבור התושבים (). לפני שכל בני יִשְׂרָאֵל ירדו למִצְרָיִם למצוא מזון, ה' שלח לשם אִישׁ אחד - את יוֹסֵף, שנמכר לעבדות, וְעוּנָה בקשירת רגליים וצוואר\נֶפֶשׁ בכַּבְלֵי בַּרְזֶל ().

טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר.
יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף.
יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו [רַגְלוֹ] בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ.

כך ה' "צָרַף"\טיהר אותו ע"י עינויים שעליהם ה' ציווה (כמו שצורפים מתכות ע"י הַתָּכָה וסינון של סיגי הפסולת), עד שבא היום שבו יוֹסֵף זכה לאמר את דברו (פירוש החלומות של פַּרְעֹה?).

יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ.

אז פַּרְעֹה, המֶלֶךְ\מֹשֵׁל-העַמִּים, הִתִּיר\שחרר\פתח את הכבלים מעל יוֹסֵף. פַּרְעֹה שם את יוֹסֵף להיות האָדוֹן האחראי על הארמון ומושל על כל הרכוש\קִנְיָן של המֶלֶךְ, עם רשיון לאסור את שָׂרֵי המֶלֶךְ האחרים, וללמד את שאר חכמי מִצְרָיִם את חכמתו ().

כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ.
כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ.
כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם.

אז יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל בא למִצְרָיִם\אֶרֶץ-חָם (הַמִּצְרִים הם צאצאי חָם - ראו ), ושם בניו פָּרוּ ורַבּוּ מאוד, ונעשו חזקים יותר מהַמִּצְרִים אויביהם\צָרֵיהֶם (). ה' הפך אז את לב הַמִּצְרִים לשנוא ולְהִתְנַכֵּל לבני יִשְׂרָאֵל (שהם עבדי ה').

כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם.
כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו.
כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו.

ה' שלח אז את מֹשֶׁה ואת אַהֲרֹן, בהם הוא בחר כדי שיאיימו על פַּרְעֹה בדברי האותות\מופתים\מַכּוֹת שיבואו על מִצְרָיִם.

כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ.
כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם.

המַכּוֹת לא "המרו" את פִּי ה' (או את פִּי מֹשֶׁה ואַהֲרֹן) ובאו על מִצְרָיִם. ואלו הן המַכּוֹת:
מַכַּת חֹשֶׁךְ שהחשיך את מִצְרָיִם ().
מַכַּת דָם שבה הדָם מילא את מימי מִצְרָיִם והרגה את הדגים שבהם ().
מַכַּת צְפַרְדְּעִים ששרצו גם בחדרי ארמון המֶלֶךְ ().
מַכּוֹת עָרֹב () ו כִּנִּים () שמילאו את כל תחום\גְּבוּל מִצְרָיִם.
מַכַּת בָּרָד שירד עם הגשם בלווי לֶהָבוֹת אֵשׁ, והרס את הגְּפָנִים, התְּאֵנִים, והעצים בתחום מִצְרָיִם ().
מַכַּת אַרְבֶּה\יֶלֶק, שבא על מִצְרָיִם במספרים גדולים מִכְּדֵי לִסְפֹּר, ואכל כל צמח ופְּרִי ().
מַכַּת בְּכוֹרוֹת () שפגעה בכל הבְּכוֹרוֹת במִּצְרִים - שהם ראשית כוחם\אוֹנָם של אבותיהם.

כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דברוו [דְּבָרוֹ].
כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם.
ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.
לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם.
לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם.
לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם.
לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר.
לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם.
לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם.

אז ה' הוציא את בני יִשְׂרָאֵל ממִצְרָיִם, ובידיהם כֶסֶף וְזָהָב (ששאלו מהַמִּצְרִים - ), ומקלות\שִׁבְטֵי-הליכה במצב טוב שלא גרמו להם למעוד בדרכם. הַמִּצְרִים שמחו לראות אותם יוצאים ממִּצְרִים, כי המכות שנפלו עליהם גרמו להם לפחוד מבני יִשְׂרָאֵל.

לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל.
לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם.

בימי הנדודים במדבר, ה' פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ שהפריד בין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לבין מַחֲנֵה מִצְרַיִם שרדפו אחריהם (). ה' גם העמיד עַמּוּד אֵשׁ להאיר להם בלָיְלָה (). העַם ביקש\שָׁאַל מזון בַּמִּדְבָּר, וה' הביא להם מהשמיים שְׂלָו ומָן (תחליף ללֶחֶם) כדי לְהַשְׂבִּיעַ אותם (שְׁמוֹת פרק ט"ז). ה' גם פָּתַח סלע\צוּר (כשמֹשֶׁה הכה אותו במַטֵּה) וְנָזְלוּ\זָבוּ ממנו מָיִם שזרמו במדבריות\צִּיּוֹת כמו נָהָר ().

לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה.
מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם.
מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר.

ה' עשה לעַם את כל הניסים הללו, כי הוא זכר את מה שאמר לאַבְרָהָם כְּשֶׁכָּרַת איתו בְּרִית (להקים עַם מצאצאיו, ולתת להם את הָאָרֶץ - ). לכן ה' הוציא את העַם שבחר בשמחה ובשירה\רִנָּה ממִצְרָיִם, ונתן להם אַרְצוֹת שהיו שייכות לגּוֹיִם\לְאֻמִּים אחרים, כדי שיִירָשׁוּ אותן ואת פרי עמלם של אותם גּוֹיִם שֶׁיִּוָּתֵר אחריהם (ערים, גידולים, וכו'). בתמורה, העַם ישמור\ינצור על חוקי התורה. הַלְלוּ את ה'!

מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ.
מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.
מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.
מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ג	וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.
ט"ו	אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Israelites Leaving Egypt, by David Roberts (1796-1864), 1828 [Public domain], via Wikimedia Commons

וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל (ל"ז)