כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם (ז)
וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה (מ"ד) הדמייה של חומות בָּבֶל ומקדש בֵּל
פרטי היוצר\ת
Assyrian king Ashurbanipal on his horse thrusting a spear onto a lion’s head. By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת (ל"ח)
|
|
סיכום
נבואת חורבן לבָּבֶל. בָּבֶל היתה מפוארת, והיתה "מַפֵּץ" בידי ה' שבו הוא ניפץ גויים רבים ובהם את עם יִשְׂרָאֵל. אבל עכשיו יעלו עליה אויבים ויהרסו אותה ואת אליליה. יִרְמְיָהוּ מסר את ספר הנבואות הללו לשְׂרָיָה שנשלח לבָּבֶל ע"י צִדְקִיָּהוּ, וביקש ממנו להטביע את הספר בנהר הפְּרָת כסמל לשקיעת בָּבֶל. סוף דברי הנביא יִרְמְיָהוּ.
תקציר - דברי השבח לה' בפסוקים הצבועים הם חזרה מדויקת על פרק י פסוקים י"ב-ט"ז.
| ה' הודיע שהוא עומד להעיר על בָּבֶל ועל תושבי הממלכה של בעלי הלב המבקש לקום על ה' [*]רבים משערים ש"לֵב קָמָי" הוא הצפנה של המילה "כשדים" בצופן אתב"ש בו א' מוחלפת ב-ת', ב' ב-ש', וכו'. כך גם בפסוק מ"א למטה "שֵׁשַׁךְ" הוא הצפנה של "בבל" רוח סוּפָה הרסנית\משחיתה. ואני אשלח לְבָבֶל אויבים זרים שיפזרו\יזרו את תושביה לכל עבר וירוקנו\יבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כאשר הם יקיפו אותה מכל הכוונים ביום שבו תבוא עליה הרָעָה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק מ"א: מא
אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם.
. |
| א כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית. ב וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה. |
| קריאה אֶל הלוחם בקֶשֶׁת אשר מותח\דורך את קַשְׁתּוֹ כדי לירות את החץ, ואֶל המעלה על עצמו את השריון שלו לקראת הקרב: אל תְּרַחֲמוּ\תַּחְמְלוּ על הלוחמים הנבחרים של בָּבֶל, והשמידו\הַחֲרִימוּ את כָּל צְבָאָהּ. ואז יפלו חֲלָלִים רבים בְּאֶרֶץ הכַּשְׂדִּים\בָּבְלִים, ורבים שנדקרו בחרב יפלו מתים בחוצות העיר. |
| ג אֶל יִדְרֹךְ ידרך הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ. ד וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ. |
| יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה לא "התאלמנו" מאלוהיהם המגן עליהם, כי ארצם של הבָּבְלִים התמלאה באשמה על חטאיהם כלפי ה', קְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל [*]למשל החרבת המקדש . |
| ה כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהוָה צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. |
| ואַתֶּם תושבי העיר בָּבֶל [*]לא ברור אם הנביא קורא כאן לגולים שבבָּבֶל או לגויים השוכנים בה , נֻסוּ ממנה והצילו\מלטו כל אחד את נפשו, ואל תמותו\תדממו בגלל החטא\עוון שלה, כי הגיע המועד שבו ה' ינקום בבָּבֶל וישלם לה את העונש המגיע לה כגמול על חטאיה. |
| ו נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ. |
| בָּבֶל היתה בעבר כמו כוס של זָהָב ביד ה' שבה הוא השקה את כל העולם עד שכולם נעשו שיכורים מהיין שלה. כל הגויים שתו ממנה ואז התהוללו בשגעון של שיכורים [*]אולי הכוונה לגויים שנהנו מהסדר העולמי שהנהיגה בָּבֶל . אך הנה פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל ונשברה, לכן יללו עליה בצער, וקחו לה תרופה מצמח הצֳרִי כדי שאולי היא תצליח להרפא כך. |
| ז כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם. ח פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא. |
| דברי המרפאים: ניסינו לרפא את בָּבֶל, אך היא לא נרפאה. עדיף שנעזוב אותה ונחזור כל אחד מאיתנו לארצו המקורית, כי נראה שאי אפשר לרפא אותה, כי החטא שלה גדל עד שנגע בשָּׁמַיִם, ודרך החיים הנלוזה שלה\מִשְׁפָּטָהּ הגיע גבוה עד לשְׁחָקִים. |
| ט רפאנו [רִפִּינוּ] אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים. |
| דברי הגולים בבָּבֶל: ה' נתן לנו כעת את הצדק המגיע לנו, אז בואו ונבשר בְצִיּוֹן את מעשי החסד שהוא עשה לנו! |
| י הוֹצִיא יְהוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. |
| השחיזו\הָבֵרוּ את הַחִצִּים [*]ראו "חֵץ בָּרוּר" במובן של חֵץ מושחז או אולי נבחר\נברר גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ב ו"מלְאוּ" את המגינים\הַשְּׁלָטִים בלוחמים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ב: ב
וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי.
[*]ראו "שלטים" כמקבילים ל"מגינים" כי ה' העיר את רוּחַ הקרב של מַלְכֵי מָדַי עד שהם תכננו מזימות כנגד בָּבֶל כדי להרוס אותה
[^]
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק ד: ד
כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ג פסוק ט: ט
וַיִּתֵּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת הַחֲנִיתִים וְאֶת הַמָּגִנּוֹת וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִיד אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים.
[*]בָּבֶל נכבשה למעשה בידי כּוֹרֶשׁ ה-2 מלך פָּרַס. כּוֹרֶשׁ מרד קודם במלך מָדַי וכבש את ממלכתה, ואח"כ המשיך במסע הכיבושים שלו שהגיע לשיאו עם כיבוש בָּבֶל. הטלת האחריות על חורבן בָּבֶל על מַלְכֵי מָדַי מתייחסת אולי להתקפות של מָדַי על האימפריה הבבלית הדועכת קודם לעליית כּוֹרֶשׁ, או להשתתפות של כוחות מָדַי בצבא הכיבוש של כּוֹרֶשׁ. , כי הנקמה של ה' היא על כך שהבָּבְלִים החריבו את מקדשו\הֵיכָלוֹ. |
| יא הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ. |
| הרימו דגל\נֵס אל מול חומות בָּבֶל כדי לקרוא לשם את הצבא למצור על העיר [*]ה"נֵס" הוא סימן כלשהו הנישא על מקל גבוה , והַחֲזִיקוּ מִּשְׁמָר מול החומות שיארוב לכל מי שינסה לתקוף או לברוח מהעיר. כי גם ה' זמם לעשות מעשים רעים לבָּבֶל
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק ח: ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק ב: ב
עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים.
.[*]כמו מלכי מָדַי - ראו בפסוק הקודם , וה' גם יבצע את זממו, כפי שהודיע שיעשה לתושבי בָבֶל. |
| יב אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם זָמַם יְהוָה גַּם עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל. |
| בָּבֶל, העיר השוכנת על מַיִם רַבִּים [*]בָבֶל שכנה על שתי גדות נהר הפְּרָת, ונעזרה גם בתעלות מים שהוצאו מהנהר - ראו בעמוד על העיר בָבֶל. ואשר בה אוצרות רבים, הנה בא עליך סוֹפֵךְ\קִצֵּךְ, כעונש הולם במידה\אַמַּה המתאימה לתאוות הבצע שֶׁלָּךְ. ה' צְבָאוֹת נשבע בחייו\בְּנַפְשׁוֹ: גם אם אני אֲמַלֵּא אוֹתָךְ בבני אדם שיגנו עליך ושיהיו רבים כמו הארבה\יֶּלֶק, עדיין האויב יצליח לכבוש אותך ולקרוא\לענות על חורבותיך "הֵידָד!" כקריאת נצחון שְׂמֵחָה. |
| יג שכנתי [שֹׁכַנְתְּ] עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ. יד נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד. |
| כי בניגוד לאלילים שלא עשו את הארץ, הֲרֵי ה' עשה את הארץ בכח עצמו, ובְּחָכְמָתוֹ\בִתְבוּנָתוֹ תכנן את העולם\התֵּבֵל והטה את השָׁמָיִם על הארץ [*]פסוקים ט"ו-י"ט הם חזרה מדוייקת על יִרְמְיָהוּ פרק י פסוקים י"ב-ט"ז .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י פסוקים י"ב-ט"ז: יב
עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.
יג
לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ארץ [הָאָרֶץ] בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.
יד
נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צוֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם.
טו
הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ.
טז
לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
|
| טו עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם. |
| לקול הרעם אשר נשמע כאשר ה' נותן הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם (לקראת הגשם), ומעלה עננים\נְשִׂאִים מהאופק\מקְצֵה-הָאָרֶץ, ועושה בְּרָקִים אשר מלווים את הגשם\מָּטָר, ומוציא את הרוּחַ מבין האוצרות שלו (ושולח אותה בסערה) ... |
| טז לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו. |
| ... בזמן שה' עושה את כל אלה, האדם עובד האלילים מתגלה כנִבְעַר מִדַּעַת, והצורף של פסלי האלילים מתאכזב\הֹבִישׁ כשהוא נוכח לראות שהפסלים שהוא התיך\נָסַךְ ממתכת הם אלילי שֶׁקֶר ואין בהם רוּחַ חיים. כולם דברי הֶבֶל חסרי ערך, ומַעֲשֵׂה ידי אדם אשר רק מתעתעים בעובדיהם, ואשר יֹאבֵדוּ ביחד איתם ביום שבו ה' יפקוד אותם כדי להענישם. |
| יז נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם. יח הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ. |
| אבל ה', שהוא מנת חלקו של עם יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב, אינו כמו אותם אלילי שקר. כי ה' הלוחם בראש צבאותיו, הוא אשר ברא את הכל, ועם יִשְׂרָאֵל הוא שלו\נַחֲלָתוֹ. |
| יט לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. |
| אַתָּה, מֶלֶךְ בָּבֶל, שימשת לי כפטיש\מַפֵּץ וכלי מלחמה ובְךָ נִפַּצְתִּי עמים והחרבתי\הִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת [*]יִרְמְיָהוּ השווה כבר את בָּבֶל לפַּטִּישׁ שהכה את כל העולם . וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק כ"ג: כג
אֵיךְ נִגְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם.
[*]ניתן להבין שה' השתמש בבָּבֶל כפטיש וניפץ בו את רשימת הנפגעים הנמסרת כאן, אך יש המפרשים "נִפַּצְתִּי" כלשון עתיד - כלומר בעבר אמנם בָּבֶל היתה פטיש שניפץ עמים רבים, אך בקרוב ה' ינפץ בבָּבֶל עצמה סוסים, מרכבות, וכו'. , את המרכבה ואת הרוכב שבה, אִישׁ וְאִשָּׁה, זָקֵן וָנָעַר, בָּחוּר וּבְתוּלָה, רֹעֶה וְעֶדְרוֹ, אִכָּר וצֶמֶד\זוג הבקר שלו[*]היה נהוג לחרוש עם זוג שוורים , שרים\פַּחוֹת וּסְגָנִים
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ט פסוק כ"א: כא
וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ.
[*]גם יְחֶזְקֵאל ודָּנִיֵּאל מזכירים את הפַּחוֹת ביחד עם הסְגָנִים .
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ג פסוק ו: ו
לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת פַּחוֹת וּסְגָנִים בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים.
[^]
דָּנִיֵּאל פרק ג פסוק ב: ב
וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לְמֵתֵא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא.
, ונראה שגם הסְגָנִים נשאו במשרת שלטון כלשהי, אולי כמשנים לפַּחוֹת הבכירים יותר, או בתפקיד בטחוני, כי שנרמז ביְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוק כ"ה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוק כ"ה: כה
הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס טִיט.
. |
| כ
מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת.
כא וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ. כב וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה. כג וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים. |
| אבל אז אני "אשלם" לְבָבֶל ולתושבי ארץ כַשְׂדִּים את העונש המגיע להם על מעשיהם הרעים שהם עשו בְצִיּוֹן, ואני אעשה זאת מול עֵינֵיכֶם כדי שתווכחו שאני לוחם עבורכם [*]או אולי "בְצִיּוֹן" מתייחס אל "לְעֵינֵיכֶם", כלומר אתם תווכחו בצדק שלי כשתהיו כבר בְצִיּוֹן. . |
| כד וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם נְאֻם יְהוָה. |
| הנה אני (ה') בא להעניש אוֹתָךְ בָּבֶל, אַתְּ שהיית כמו הר געש אשר מחריב את כָּל הָאָרֶץ שסביבו. ואני אטה את היד שלי כדי להכות אוֹתָךְ, ואגלגל אוֹתָךְ מהסלעים הגבוהים שביניהם שָׁכַנְתְּ [*]יִרְמְיָהוּ המשיל קודם גם את אֱדוֹם לנֶּשֶׁר אשר מקונן בין הסלעים הגבוהים, ומרגיש שם גאווה ובטחון מוגזם בכוחו , עד לתחתית ההר שעכשיו בעצמו יחרב בשְׂרֵפָה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ט"ז: טז
תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרוֹם גִּבְעָה כִּי תַגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה.
. |
| כה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה. |
| החורבן שֶׁלָּךְ יהיה כה גמור עד שלא יוכלו לקחת מֵהֲרִיסוֹתַיִךְ אפילו אבן שתוכל לשמש כאבן פִנָּה [*]אבן הפִנָּה היתה מהאבנים החשובות של המבנה או ליסודות המבנה, כי בָּבֶל תהיה שוממה לָנֶצַח.
[^]
תְּהִלִּים פרק קי"ח פסוק כ"ב: כב
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.
|
| כו וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם יְהוָה. |
| הרימו דגל\נֵס [*]ראו פסוק י"ב ותִּקְעוּ בשׁוֹפָר בין הגּוֹיִם כדי שיקדשו מלחמה על בָּבֶל. וְאַתֶּן, מַמְלְכוֹת אֲרָרַט, מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ב: יב
אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם זָמַם יְהוָה גַּם עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל.
[*]מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז לא זוהו בוודאות, וההשערה היא שמדובר בחבלי ארץ באזור ארמניה של היום, בדומה לאֲרָרַט. - הפקידו שר-מלחמה\טִפְסָר כדי לעלות עליה עם סוסי מלחמה רבים כמו ארבה\יֶלֶק-סָמָר[*]היֶּלֶק שנזכר גם בפסוק י"ד למעלה הוא מין של ארבה !
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ד: יד
נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד.
[^]
יוֹאֵל פרק א פסוק ד: ד
יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל.
. המילה "סָמָר" אינה ברורה, ואולי מדובר בתואר נוסף של מין היֶלֶק. |
| כז שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר. |
| ואתם הגוֹיִם - קדשו למלחמה על בָּבֶל את מַלְכֵי מָדַי [*]ראו על מָדַי בפירוש לפסוק י"א למעלה עם השרים\פַּחוֹת והסְגָנִים שלה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"א: יא
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
[*]ראו על הפַּחוֹת והסְגָנִים בפירוש לפסוק כ"ג למעלה ביחד עם כל הכוחות של הארץ שתחת שלטון מלך מָדַי.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק כ"ג: כג
וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים.
|
| כח קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם אֶת מַלְכֵי מָדַי אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. |
| כל הארץ תרעד\תרעש\תָּחֹל כשיתייקמו על בָּבֶל כל התוכניות של ה' לעשות את ארץ בָּבֶל שוממה מתושבים. גִבּוֹרֵי המלחמה של בָבֶל חָדְלוּ לְהִלָּחֵם מרוב פחד, והסתגרו בַּמצודות, כי גְבוּרָתָם התייבשה\נָשְׁתָה [*]ראו "נָשָׁתָּה" במובן התייבשה והם היו לפחדנים כמו נָשִׁים, כשהאויבים הִצִּיתוּ את בתי בָּבֶל, וכשמנעולי\בְּרִיחֵי השערים שבחומותיה נשברו.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוק י"ז: יז
הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם.
|
| כט וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהוָה לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב. ל חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ. |
| שליחים\רצים ומגידים [*]אנשי מודיעין שהיו רצים מהקרב כדי לעדכן את המפקדים על מצב המלחמה יָרוּצו אחד אחרי השני כדי לספר למֶלֶךְ בָּבֶל שעִירוֹ נכבשה כולה (מִקָּצֶה לקָצֶה). הַמַּעְבָּרוֹת שעל נהר הפְּרָת[*]בָבֶל שכנה כאמור על שתי גדות נהר הפְּרָת, והַמַּעְבָּרוֹת היו אתרים שהוסדרו לחצייה נוחה של המים. נתפסו בידי האויב, ששרף גם את הָאֲגַמִּים שבעיר[*]הכוונה אולי לצמחייה שעל התעלות ומאגרי המים של העיר, או אולי לסירות או מבנים שנמצאו בהם. , וחיילי הצבא הבָּבְלִי נבהלו. |
| לא רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה. לב וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ. |
| כי ה' הודיע ש"בַּת בָּבֶל" [*]תושבת בָּבֶל, וכינוי לבָּבֶל עצמה, כמו גם ביִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק מ"ב תשוטח בידי האויב כמו שמשטחים את אדמת הגֹרֶן לקראת זמן דריכת התבואה בדַּיִשׁ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק מ"ב: מב
קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת בָּבֶל.
. וראו בדומה גם "בַּת צִיּוֹן"
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק ל"א: לא
כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אוֹי נָא לִי כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים.
, "בַּת מִצְרָיִם"
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק י"א: יא
עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם לַשָּׁוְא הרביתי [הִרְבֵּית] רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.
או "בַּת אֱדוֹם"
[^]
אֵיכָה פרק ד פסוקים כ"א-כ"ב: כא
שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יושבתי [יוֹשֶׁבֶת] בְּאֶרֶץ עוּץ גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי.
כב
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ.
.[*]הדַּיִשׁ הוא תהליך הפרדת גרעיני הדגן מהמוץ ע"י מעיכתם בגֹרֶן, למשל בעזרת בָּקָר אשר סוחב מוֹרַג כבד על התבואה - ראו בעמוד על החִטָּה. , כי עוד מעט ויובא אליה הַקָּצִיר[*]קציר החיטה יובא לגֹרֶן לקראת הדַּיִשׁ, אך גם הַקָּצִיר שיעשה ה' בחיילים של צבא בָבֶל יבוא אליה . |
| לג כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ. |
| דברי בני יִשְׂרָאֵל הגולים: נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל "אכל" והימם אותי, והציג אותי לעולם ככְּלִי ריק [*]כשהותיר את יְהוּדָה ריקה מתושביה אשר הוצאו לגלות ו"בלע" אותי כמו תַּנִּין הממלא את הכֶּרֶס\בטן-גדולה שלו בטרפו, וגירש\הדיח אותי מהטוב\מעדנות שהיו לי בארצי. |
| לד אכלנו הממנו [אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הציגנו [הִצִּיגַנִי] כְּלִי רִיק בלענו [בְּלָעַנִי] כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הדיחנו [הֱדִיחָנִי]. |
| דברי תושבת צִיּוֹן\יְרוּשָׁלַיִם: החטא של השוד\חמס שלי והאשמה על שארית הבשר שנותרה בגופי הוא על ראשה של בָּבֶל, ואשמת הדם הנשפך שלי הוא על ראש תושבי ארץ-כַשְׂדִּים\ממלכת-בָּבֶל. |
| לה חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְדָמִי אֶל יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם. |
| דברי ה': אני אֲיַצֵּג-אותך\אריב-את-ריבך [*]ראו ביטוי דומה גם בפרק הקודם ואנקום את הנקמה שלך, ואייבש\אחרב את מקורות המים שלה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק ל"ד: לד
גֹּאֲלָם חָזָק יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל.
[*]הפְּרָת ותעלותיו , ובָבֶל תהיה לערמה\גל של חורבות, ולמקום משכנם של תַּנִּים, ולמקום של שממה שכל מי שיעבור בו ישרוק בפליאה על איך בָּבֶל נותרה שוממה מתושבים[*]בדומה לדברים שקרו קודם ליְהוּדָה .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ט פסוק י: י
וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב.
|
| לו לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ. לז וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. |
| גִבּוֹרֵי בָבֶל יִשְׁאָגוּ וינערו [*]סוג של שאגה כמו גורי אֲרָיוֹת כשהם יפלו בקרב. ובעודם חמים משתיית יין אני (ה') אערוך את המשתה שלהם ואעשה אותם שיכורים ועליזים מהיין המורעל שאתן להם, ושאחרי שישתו ממנו הם ישנו שנת נצחים שממנה לא יָקִיצוּ עוד. |
| לח יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת. לט בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה. |
| ואני אוריד אותם למקום השחיתה כמו שמורידים כבשים\כָרִים, או אֵילִים [*]האַיִל הוא זכר הכבשה עם תיישים\עַתּוּדִים. |
| מ אוֹרִידֵם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים. |
| העיר שֵׁשַׁךְ\בָּבֶל [*]"שֵׁשַׁךְ" הוא הצפנה של המילה "בבל" בצופן אתב"ש בו א' מוחלפת ב-ת', ב' ב-ש', וכו'. ראו גם ביִרְמְיָהוּ פרק כ"ה פסוק כ"ו שהיתה תהילת כל העולם נכבשה, והיתה לשממה בין שאר העמים. האויב עלה עַל בָּבֶל וכיסה אותה כמו יָּם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו. עָרֶיהָ היו לשממה כמו ארץ מדבר\צִיָּה\עֲרָבָה שאף אדם לא יֵשֵׁב או אפילו יעבור בהן עוד.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ה פסוק כ"ו: כו
וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל אָחִיו וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם.
וגם את הצירוף "לֵב קָמָי" בפסוק א' למעלה המצפין את המילה "כשדים" באותו הצופן
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק א: א
כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית.
. |
| מא אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם. מב עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה. מג הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם. |
| אני אפקוד כדי להעניש את בֵּל [*]בֵּל\מְרֹדָךְ היה האל הראשי של בָּבֶל במקדשו שבְּבָבֶל, ואוציא מתוך פיו את הטרף שאותו הוא עמד לבלוע, ומאמיניו הגּוֹיִם לא ינהרו אליו עוד, וגם חוֹמַת בָּבֶל תיפול!
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק ב: ב
הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ נֵס הַשְׁמִיעוּ אַל תְּכַחֵדוּ אִמְרוּ נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ.
|
| מד וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה. |
| לכן, בני עַמִּי, צאו מהר מתוך בָּבֶל וּמַלְּטוּ כל אחד מכם את נפשו מתוצאות הכעס\חֲרוֹן-אַף של ה'. ואל תפחדו\יֵרַךְ-לְבַבְכֶם ממה שתיראו ותשמעו שנה אחרי שנה בזמן קריסת האימפריה הבָּבְלִית, כשתשרור אנרכיה ברחבי הממלכה לשעבר, וּכְשֶׁיִּרְבֶּה בה השוד\חָמָס והמריבות של מושלי המחוזות שילחמו אלו באלו. |
| מה צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה. מו וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל. |
| לכן בקרוב אני אפקוד כדי להעניש את פְּסִילֵי האלילים של בָבֶל, וכל האימפריה הבָּבְלִית תתאכזב\תֵּבוֹשׁ מהם כשחללי המלחמה שלה יִפְּלוּ בה. |
| מז לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ. |
| גם השָׁמַיִם וָהאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם שמחו\רִנְּנוּ על נפילת בָּבֶל, כי באו עליה שּׁוֹדְדִים מכוון צָּפוֹן [*]יִרְמְיָהוּ הרבה לנבא עוד בתחילת ימי נבואתו על אויב נורא שיבוא מארצות הצָּפוֹן ויכבוש את העולם , כפי שקבע ה'. ואתם הנופלים\חַללים של יִשְׂרָאֵל, שימו לב שהגיע גם הזמן של בָּבֶל לִיפֹּל, כפי שהיא הפילה חללים בכל העולם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק א פסוק י"ד: יד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
, ומאוחר יותר התברר שמדובר בבָּבֶל. וכעת על בָּבֶל עצמה יבוא גם כן אויב מכוון צָּפוֹן. ראו גם בפרק הקודם
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק ג: ג
כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ.
. |
| מח וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים נְאֻם יְהוָה. מט גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ. |
| דברי ה': אתם, פליטי החרב הגולים מיְהוּדָה לבָּבֶל, לכו מהר בחזרה לארץ ואל תעצרו, וזכרו גם בגולה הרחוקה את ה' וזכרו בגעגועים גם את יְרוּשָׁלַיִם. |
| נ פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת יְהוָה וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם. |
| דברי הגולים: התביישנו כאשר שמענו על החֶרְפָּה הגדולה שבאה עליהו, וכְלִמָּה\בושה כִּסְּתָה את פָּנֵינוּ, כי גרים\זָרִים נכנסו למקומות הקדושים שבמקדש\בֵּית-ה'. |
| נא בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה. |
| לכן בקרוב אני (ה') אפקוד את פסילי האלילים של בָּבֶל כדי להענישם, ובכל ארץ בָּבֶל יאנקו המתים\חללים. וגם אם בָבֶל תבנה מבנים שיגיעו עד לשמיים ותבצר את המקומות הגבוהים הללו שיהיו המקור לחוזק\עוז שלה, עדיין השודדים שאני אשלח אליה יעלו עליה גם שם! |
| נב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֶיהָ וּבְכָל אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל. נג כִּי תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם יְהוָה. |
| קוֹל זְעָקָה נשמע מכוון בָּבֶל ורעש של חורבן\שֶׁבֶר גדול בוקע מרחבי ממלכת הבָּבְלִים\כַּשְׂדִּים, אבל ה' שודד את בָּבֶל ומשתיק את קוֹל הזְעָקָה הגדול שלה (כשתושביה מתים) בזמן שהאויב עולה עליה כמו בגלים של מים רבים אשר נוהמים ומוציאים קול רעש\שְׁאוֹן. |
| נד קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים. נה כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם. |
| כי שודדים עלו על בָּבֶל וגיבורי המלחמה שלה נִלְכְּדוּ ע"י האויב. הקשת שלהם נשברה\חִתְּתָה, כי ה' הוא אל נקמות אשר משלם לכל אחד את הגמול המגיע לו. |
| נו כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. |
| ואני אעשה את כל השרים, החכמים, הפחות, הסגנים [*]ראו על הפַּחוֹת והסְגָנִים בפירוש לפסוק כ"ג למעלה וגבורי המלחמה של בָּבֶל לשיכורים מהיין המורעל שאתן להם, ושאחרי שישתו ממנו הם ישנו שנת נצחים שממנה הם לא יָקִיצוּ עוד, כפי שקבע ה' הידוע כמֶּלֶךְ הלוחם בראש צבאותיו
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק כ"ג: כג
וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים.
[*]ראו דברים דומים של הנביא בפסוק ל"ט .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק ל"ט: לט
בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה.
|
| נז וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. |
| וה' הודיע שהחומות הרחבות של בָּבֶל יהיו רעועות, והשערים הגבהים שבחומות יוצתו וישרפו באש, וכך כל המאמצים\היגע של העמים שהקימו את החומות יהיה בשביל\בְּדֵי כלום\ריק, והם התעייפו בהקמת מבנים רק בשביל שהם יעלו באֵשׁ. |
| נח כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ וְיָעֵפוּ. |
| להלן הדבר שיִרְמְיָהוּ צִוָּה על שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לבצע [*]גם בָּרוּךְ, מזכירו של יִרְמְיָהוּ כאשר הוא הלך לבָּבֶל בשליחות צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ו פסוק ד: ד
וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר.
, היה בנו של נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ב פסוק י"ב: יב
וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.
, כך שמסתבר ששְׂרָיָה היה אחיו של בָּרוּךְ.[*]או אולי ביחד עם צִדְקִיָּהוּ בשנת מלכותו הרביעית של צִדְקִיָּהוּ[*]בפרקים כ"ז-כ"ח מסופר שממש באותה השנה ניבא יִרְמְיָהוּ את כיבוש הגויים (וביניהם יְהוּדָה) בידי בָּבֶל (שְׂרָיָה זה היה שַׂר ה"מְנוּחָה" של המֶלֶךְ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ח פסוק א: א
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנת [בַּשָּׁנָה] הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן בְּבֵית יְהוָה לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר.
, בעקבות מפגש של שגרירי הממלכות השכנות ביְרוּשָׁלַיִם
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
, ואולי המשלחת לבָּבֶל שבה מדובר כאן באה כדי להצטדק בפני נְבוּכַדְנֶאצַּר ולחדש את הכניעה אליו. בכל אופן מסתבר שהסיפור המסופר בחלק זה של הפרק (פסוקים נ"ט-ס"ד) התרחש בשנת 594 לפנה"ס, בעוד שהדברים המובאים בראשית הפרק מדברים על תקופה מאוחרת יותר שלאחר חורבן הבית והגלות (586 לפנה"ס).[*]משרה לא ברורה, ויש המפרשים שהוא היה השַׂר האחראי על נשיאת "הַמִּנְחָה" שהביא צִדְקִיָּהוּ למֶלֶךְ בָּבֶל, או ששְׂרָיָה סייע לצִדְקִיָּהוּ בשעות מנוחתו, או במקומות החנייה בדרך. ). יִרְמְיָהוּ כתב על ספר אחד את כל נבואות החורבן הללו שהוא ניבא על בָּבֶל[*]ונראה שהכוונה היא שמדובר בנבואות החורבן על בָּבֶל שנמסרו זה עתה - בפרקים נ-נ"א. . |
| נט הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה. ס וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל. |
| יִרְמְיָהוּ ביקש משְׂרָיָה: כאשר תגיע לבָּבֶל, אנא הקרא את כל דברי הנבואות הללו, והזכר שם לה' שהוא הודיע שהוא עומד להשמיד\להכרית את הַמָּקוֹם הַזֶּה (בָּבֶל) כך שלא ישב בו עוד אף אחד, לא אָדָם וְלא בְּהֵמָה, כי הוא יהיה לשממה נצחית. |
| סא וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. סב וְאָמַרְתָּ יְהוָה אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה. |
| ואחרי שתקרא שם את נבואות החורבן שבספר, קשור עליו אֶבֶן והשלך אותו אל נהר הפְּרָת כך שישקע בו [*]העיר בָבֶל שכנה כאמור על שתי גדות נהר הפְּרָת - ראו במפה , ותאמר את הדברים הבאים: "כפי שספר הנבואות הזה שקע, כך גם תשקע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם עוד, וזאת בעקבות הָרָעָה שאני אביא עליה!" עד כאן נמסרו דברי הנבואה של יִרְמְיָהוּ[*]הפרק הבא (האחרון) כבר אינו כולל דברי נבואה של יִרְמְיָהוּ. המילה "וְיָעֵפוּ" המופיעה כאן לפני המילים "עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ" היא כנראה המילה המופיעה בסוף פסוק נ"ח .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק נ"ח: נח
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ וְיָעֵפוּ.
שהוא באמת הפסוק האחרון של נבואות יִרְמְיָהוּ, ואולי המילה "וְיָעֵפוּ" הועברה בטעות אל הפסוק המסכם את הפרק ביחד עם הציון של סוף דברי הנביא, אחרי שהסיפור על השלכת הספר לנהר הפְּרָת נוסף לפרק. |
| סג וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת. סד וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ וְיָעֵפוּ עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו.. |
| ז | כּוֹס זָהָב בָּבֶל.. |
| ס"ג | וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת. |
| ס"ד | עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. |
כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד (י"ד)
פרטי היוצר\ת
תַּנִּין, Sarah McCans [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ (ל"ד)
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
תַנִּים (זהובים), By Thimindu (Sri Lankan Jackal) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
מְעוֹן תַּנִּים (ל"ז)
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Ram, By Erich Ferdinand from germany [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים (מ) האיל הוא זכר הכִּבְשָׂה
פרטי היוצר\ת
Scapegoats of Askifou-Highplain on Crete, Greece, By Oliver Deisenroth [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
העַתּוּד הוא התַּיִשׁ (זכר העז)
צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה