מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי (א) בתמונה הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (ראו גם כותרת הפרק הקודם).
פרטי היוצר\ת
one of seven Creation windows by w:de:Siegfried Assmann. Kiel-Schulensee, Evangelische Kirche. Bundesarchiv, B 145 Bild-F010966-0008 / Steiner, Egon [CC-BY-SA-3.0-DE], via Wikimedia Commons
זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן (ל"ז-ל"ח)
|
סיכום
המִזְמוֹר פותח בהלל למידות החסד והנֶאֱמָנוּת של ה', בהם הוא כָּרַת ברית עם דָוִד שצאצאיו ישבו לָנֶצַח על כֵּס המלוכה. המשורר גם מהלל את ה' על שליטתו החזקה והצודקת בעולם. אבל אז ה' הזניח את הברית, פרץ את גבולות הארץ בפני האויב, ואיפשר למֶּלֶךְ מבית-דָוִד ליפול. המשורר מבקש שה' יזכור את שבועתו, כי אויבי המֶּלֶךְ הם גם אויביו שלו. המִזְמוֹר מסתיים בחתימה לספר השלישי בתְּהִלִּים.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של אֵיתָן הָאֶזְרָחִי (מצאצאי קֹרַח נכדו של מְרָרִי בן לֵוִי - ראו על אֵיתָן בדף הספר). המִזְמוֹר מכונה "מַשְׂכִּיל" בהיותו מִזְמוֹר חינוכי, או אולי כי הוא דורש חכמת ביצוע כלשהי מהמבצעים. |
א
מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.
|
אֵיתָן ישיר לָנֶצַח\לעוֹלָם\לְדֹר-וָדֹר על חַסְדֵי ה' ונֶאֱמָנוּתוֹ\אֱמוּנָתוֹ (לחסידיו). ה' ברא\בנה\הכין את העוֹלָם עם חֶסֶד ואת השָׁמַיִם עם נֶאֱמָנוּתוֹ. |
ב
חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי.
ג כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם. |
ה' כָּרַת בְרִית ונשבע לדָוִד, שאותו בחר להיות עבדוֹ, שהוא יבסס את צאצאיו\זַרְעוֹ לָנֶצַח\לְדֹר-וָדוֹר על כֵּס המלוכה (את הברית ה' כרת בשל חַסְדּוֹ, והוא יקיים אותה לָנֶצַח בשל נֶאֱמָנוּתוֹ - שתי התכונות המוצגות למעלה). המילה 'סֶלָה' כאן ולהלן, היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקליים. |
ד
כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי.
ה עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה. |
השָׁמַיִם יוֹדוּ לה' על פלאיו, וקְהַל הקְדֹשִׁים (המלאכים בְּפָמַלְיַת ה') יוֹדוּ לו על נֶאֱמָנוּתוֹ. כי מִי עוד מבין בְנֵי האֵלִים שבְּפָמַלְיַת ה' בשחקים דּוֹמֶה\יַעֲרֹךְ לו? ה' נַעֲרָץ מאוד\רַבָּה ע"י קהילת\סוֹד המלאכים הקְדֹשִׁים, והוא מעורר יראה כלפיו בכל הַסּוֹבְבִים אותו (בְּפָמַלְיָתוֹ). ה' הוא אֱלֹוהֵי המלחמה\צְבָאוֹת, ומי עוד כמוהו חָסוֹן וְנֶאֱמָן בין הסובבים אותו? |
ו
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים.
ז כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהוָה יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים. ח אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. ט יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. |
ה' שולט\מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, וכשהגלים נישאים, ה' מרגיע\משבח אותם. ה' מדכא ומפיל חָלָל את רָהַב (שַׂר הַיָּם המיתולוגי - ראו למשל יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק טיְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק ט: ט
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יְהוָה עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
, ואִיּוֹב פרק כ"ו פסוק י"באִיּוֹב פרק כ"ו פסוק י"ב: יב
בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם ובתובנתו [וּבִתְבוּנָתוֹ] מָחַץ רָהַב.
), ובזרועו העַזָּה\חזקה\גיבורה הוא מפזר את אויביו. |
י
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם.
יא אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ. |
השָׁמַיִם והאָרֶץ וכל העולם\תֵּבֵל שייכים לה', כי הוא ברא אותם. הוא ברא את הצָפוֹן ואת הדרום\יָמִין (הדרום מכונה "יָמִין" בגלל שֶׁהַכִּוּוּן הראשי הוא המזרח - "קדימה"). הוא ברא גם את ההרים - כמו התָּבוֹר והחֶרְמוֹן, אשר מהללים את שמו בשירה\רינה. |
יב
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם.
יג צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ. |
זְרוֹעוֹ של ה' בעלת גְּבוּרָה ועוצמה (עֹז), והוא מרים (בְּאִיּוּם) את זרועו הימנית (החזקה). צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מהווים את היסוד לכֵּס מלכותו, והחֶסֶד וֶהאֱמֶת מקדמים את פניו (אל הכֵּס, כמו שָׂרִים או מְשָׁרְתִים). |
יד
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ.
טו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ. |
עַם יִשְׂרָאֵל הוא מאושר כי הוא יודע כיצד להלל ולהריע נכון לה', ובכך שהוא הולך לאוֹר פניו המברכות של ה'. הם ישמחו\יגילו על ה' כָּל הַיּוֹם, וְיִגְדְּלוּ\יָרוּמוּ בזכות הצדק שלו. כִּי ה' הוא מקור התִפְאֶרֶת והעוז של העַם, וכשהוא רוצה בכך הוא מרים את קרן העַם (הקרן מסמלת פאר וכוח). כך, ה'\קְדוֹשׁ-יִשְׂרָאֵל הוא הַמָּגֵן וְהַמֶּלֶךְ של העַם. |
טז
אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְהוָה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן.
יז בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ. יח כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תרים [תָּרוּם] קַרְנֵנוּ. יט כִּי לַיהוָה מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ. |
ה' דיבר לנאמניו\חסידיו באמצעות חָזוֹן של נביא, על כך שה' שָׂם\שִׁוָּה עֹז על גִּבּוֹר אותו הרים, ואותו בחר מתוך העַם (המדובר בדָוִד, ובחָזוֹן של הנביא נָתָן ב שְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוקים ח-י"זשְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוקים ח-י"ז: ח
וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל.
ט
וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
י וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. יא
וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ יְהוָה.
יב
כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ.
יג
הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם.
יד
אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם.
טו
וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ.
טז
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם.
יז
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד.
, בו הוא מנבא על מַלְכוּתוֹ של דָוִד, ועל בית-דָוִד שימלוך לָנֶצַח). |
כ
אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם.
|
ה' מצא את דָוִד ומשח אותו בְּשֶׁמֶן המלוכה ( שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוקים א-י"גשְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוקים א-י"ג: א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.
ב
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר יְהוָה עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי.
ג
וְקָרָאתָ לְיִשַׁי בַּזָּבַח וְאָנֹכִי אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וּמָשַׁחְתָּ לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
ד
וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר שָׁלֹם בּוֹאֶךָ.
ה
וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי הִתְקַדְּשׁוּ וּבָאתֶם אִתִּי בַּזָּבַח וַיְקַדֵּשׁ אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח.
ו
וַיְהִי בְּבוֹאָם וַיַּרְא אֶת אֱלִיאָב וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יְהוָה מְשִׁיחוֹ.
ז
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב.
ח
וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל אֲבִינָדָב וַיַּעֲבִרֵהוּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהוָה.
ט
וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שַׁמָּה וַיֹּאמֶר גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהוָה.
י
וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר יְהוָה בָּאֵלֶּה.
יא
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה.
יב
וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר יְהוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא.
יג
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ יְהוָה אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה.
). יד ה' מוכנה תמיד לעזור לו, וזרועו מחזקת\מאמצת את דָוִד. אף אויב לא יִנָּשֵׂא מעליו, ואף חוטא\בֶן-עַוְלָה לא יגרום לו סבל (יְעַנֶּנּוּ). |
כא
מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו.
כב אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ. כג לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ. |
ה' ישבור\יכתת את אויביו\צָרָיו, ויכה במגפה (יגּוֹף) את שונאיו. הנאמנות והחסד של ה' יהיו תמיד עם דָוִד (ראו פסוקים ב-ה), והקרן (סמל הפאר והכוח) של דָוִד תגדל בזכות שֵׁם ה' הנאמן לו. ה' גם יתן לדָוִד למשול בשמו בַיָּם וּבַנְּהָרוֹת ביד ימינו (החזקה). |
כד
וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף.
כה וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ. כו וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ. |
דָוִד יתייחס לה' כאל אָב (ב שְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוק י"דשְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוק י"ד: יד
אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם.
נָתָן מוסיף שגם ה' יתייחס לדָוִד כאל בן), וה' יהיה לו כמו סלע\צוּר חזק ומושיע. ה' גם יעשה את דָוִד לבכור שבין חסידיו ולבכיר המלכים בעולם\באָרֶץ. |
כז
הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי.
כח אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ. |
ה' ישמור לדָוִד את החסד שלו, וישמור בנאמנות על הברית איתו, ויקיים לָנֶצַח\כִּימֵי-השָׁמָיִם את שושלת\זַרְעוֹ של דָוִד ואת כֵּס המלכות של בית-דָוִד. |
כט
לְעוֹלָם
אשמור [אֶשְׁמָר] לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ.
ל וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם. |
אם צאצאי דָוִד יַעַזְבוּ את תורת ה', לא ינהגו בהתאם למצוותיו\מִשְׁפָּטַיו, יְחַלֵּלוּ את חוקיו, ולֹא יִשְׁמֹרוּ על מצוותיו, אז ה' יטפל\יפקוד אותם ויעניש אותם במכת מקל\שֵׁבֶט וּבִנְגָעִים (בגוף) בהתאם לפשע\עוון שלהם. אך אפילו אם זה יקרה, ה' לא יסיר מדָוִד את חסדו, ולא יהפוך את שבועת הנאמנות שלו לדָוִד לשבועת שקר. |
לא
אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן.
לב אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ. לג וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. לד וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי. |
ה' לא יחלל את הברית עם דָוִד, ולא ישנה את מה שנשבע לו בפיו\שְׂפָתַיו. כי ה' נשבע אַחַת ולתמיד בשם קודשו של ה', שהוא לעולם לא יכזיב את דָוִד. צאצאיו ימלכו לְעוֹלָם, וכֵּס המלכות של בית-דָוִד יעמוד\יִכּוֹן מול ה' לָנֶצַח כמו השֶּׁמֶשׁ, וכמו היָרֵחַ שתמיד יהיה כמו עֵד נֶאֱמָן בשמים\בַּשַּׁחַק (לברית בין ה' לדָוִד). |
לה
לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה.
לו אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב. לז זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. לח כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה. |
אבל אז ה' הזניח ומאס (בברית עם בית-דָוִד) והתמלא כַּעַס\עֶבְרָה עם הַמֶּלֶךְ (מְשִׁיחוֹ). ה' נֵאַר (השליך במיאוס) את הבְּרִית שעשה עם דָוִד עבדו, וחילל את כתר\נזר המלכות שהושלך לָאָרֶץ. |
לט
וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם מְשִׁיחֶךָ.
מ נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ. |
ה' פרץ את כל גבולות הממלכה וניתץ (למְחִתָּה) את המבצרים של הַמֶּלֶךְ. כך, כל עובר-אורח\דָרֶךְ יָכַל להכנס ולבזוז\לשסות את הַמֶּלֶךְ, ולגרום לו לחֶרְפָּה\בושה בעיני המלכים השכנים. |
מא
פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה.
מב שַׁסֻּהוּ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו. |
ה' הרים את זרוע ימין (החזקה) של אויבי\צָרֵי הַמֶּלֶךְ, וכך גרם להם שִׂמְחָה. ה' אפילו השיב את להב\צוּר החרב של הַמֶּלֶךְ לִנְדָנָהּ, וכך לא נתן לו לגבור\לָקוּם בַּמִּלְחָמָה. |
מג
הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו הִשְׂמַחְתָּ כָּל אוֹיְבָיו.
מד אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה. |
ה' גרם להשבתת הטוהר (או הזוהר) של הַמֶּלֶךְ, והשמיד\מִיגֵּר את כֵּס הַמֶּלֶךְ שהופל לָאָרֶץ. כך ה' קיצר את ימי הנעורים\עֲלוּמָיו של הַמֶּלֶךְ הצעיר, והלביש\הֶעֱטָה עָלָיו בּוּשָׁה כמו בגד. |
מה
הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה.
מו הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶלָה. |
עד מתי ה' יסתיר את פניו (מהעַם ומהַמֶּלֶךְ) והכעס\חֵימָה שלו יבערו? על ה' לזכור עד כמה זניח הוא העולם\חָלֶד של המשורר (שהוא רק בן תמותה). לאיזה מטרת שָּׁוְא ה' ברא את בני האָדָם, אם הם חיים כל כך מעט? |
מז
עַד מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ.
מח זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם. |
איזה אָדָם יש שיִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה את המָּוֶת, ויצליח למַלֵּט את נַפְשׁוֹ מהיַּד של השְׁאוֹל\עולם-המתים (המושכת את הנֶפֶשׁ לשְׁאוֹל). |
מט
מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה.
|
איפה החסדים הָרִאשֹׁנִים שה' נשבע בנאמנות לעשות לְדָוִד (קיום בית דָוִד לָנֶצַח, למשל בפסוקים כ"ט-ל)? על ה' לזכור את החֶרְפָּה והבושה שהמשורר נושא קרוב אליו בְּחֵיקוֹ, וְשֶׁבָּהּ חֵרְפוּ עַמִּים רַבִּים את עבדי ה' (העַם והַמֶּלֶךְ). אלה שחֵרְפוּ כך את הַמֶּלֶךְ בכל צעד שעשה, הרי הם גם אויבי ה'! |
נ
אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ.
נא זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים. נב אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ יְהוָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ. |
חתימת הספר השלישי בתְּהִלִּים: הדּוֹבֵר מברך את ה', והקהל עונה "אָמֵן וְאָמֵן". |
נג
בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
|
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י"ב | לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם. |
כ | שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם. |
כ"ו | וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ, וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ. |