קוֹל רֵחַיִם (י)
פרטי היוצר\ת
Byzantine period oil lamp dating from the 4th or 5th century AD. The object is terracotta red., By Sébastien F. Monnaie-romaine.be (Template:Liban) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְאוֹר נֵר (י)
|
|
סיכום
בימי יְהוֹיָקִים, יִרְמְיָהוּ כבר ניבא 23 שנים מימי יֹאשִׁיָּהוּ, וחזר שוב ושוב על האזהרה לעם לחזור בתשובה. העם לא שמע ולכן ייענש ע"י מלך בָּבֶל, שיחריב גם את העמים השכנים. ה' מצווה על הנביא להשקות מכוס זעם את הגויים (רשימה ארוכה) ובסופם גם את "שֵׁשַׁךְ" (שם צופן לבָּבֶל). הרועים (המנהיגים) יְיַלְּלוּ כשהם וצאנם (העם) יהיו לטבח, ע"י ה' השואג ויוצא כמו אריה ממשכנו.
תקציר
| יְהוּדָה ומלכויות הגויים שסביבה יחרבו בידי בָּבֶל: דברי יִרְמְיָהוּ לעם ביְהוּדָה ולתושבי יְרוּשָׁלַיִם בשנה 4 למֶלֶךְ יהוֹיָקִים, המקבילה לשנה ה-1 לנְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל [*]נְבוּכַדְנֶאצַּר החל למלוך בשנת 605 לפנה"ס. קיימות שיטות שונות לספירת שנות מלכותם של מלכים, כך שה"השָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית" יכול להתייחס ל-12 החודשים הראשונים למלכותו, או לחודשים שבין עלייתו לכס המלכות ועד לראש השנה הקלנדרית. לפי דָּנִיֵּאל פרק א פסוק א :
[^]
דָּנִיֵּאל פרק א פסוק א: א
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ.
נְבוּכַדְנֶאצַּר כבר מָלַךְ בשנה 3 ליהוֹיָקִים, כך שייתכן שֶׁשָּׁם נעשה שימוש בשיטת ספירה אחרת. |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה עַל יִרְמְיָהוּ עַל כָּל עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. ב אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל כָּל עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר. |
| אני כבר משְׁכֵּים מוקדם כל בוקר לנבא לכם את דברי ה' במשך 23 שנים - מהשנה ה-13 למלכות יֹאשִׁיָּהוּ ועד היום [*]גם ביִרְמְיָהוּ פרק א פסוק ב אך אתם לא שמעתם את אַזְהָרוֹתַי! ה' שלח אֲלֵיכֶם כל יום מחדש את כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים כדי שיזהירו אתכם, אך אתם לא שְׁמַעְתֶּם את דבריהם ולא ניסיתם אפילו להטות את אָזְנְכֶם כדי להקשיב להם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק א פסוק ב: ב
אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ.
מצויין שיִרְמְיָהוּ התחיל להתנבא בשנה ה-13 ליֹאשִׁיָּהוּ. יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ 31 שנה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק א: א
בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת.
כך שיוצא שיִרְמְיָהוּ ניבא במשך 19 שנים של מלכות יֹאשִׁיָּהוּ ועוד 4 שנים של מלכות יהוֹיָקִים, כלומר בסה"כ 23 שנים מאז השנה ה-13 למלכות יֹאשִׁיָּהוּ. למעשה, יְהוֹאָחָז בן יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ בין יֹאשִׁיָּהוּ לבין יהוֹיָקִים, אך מלכותו ארכה רק 3 חודשים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ל"א: לא
בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.
כך שעדיין נכון לאמר שיִרְמְיָהוּ ניבא במשך 23 שנים מאז השנה ה-13 למלכות יֹאשִׁיָּהוּ. |
| ג מִן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלָי וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. ד וְשָׁלַח יְהוָה אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ. |
| דברי ה' שמסרתי לכם היו שעל כל אחד מכם לחזור מהדרך הרעה שבו הוא הולך ומהמעשים הרעים שלכם כדי שתזכו להמשיך לשבת על אדמת הארץ שה' נתן לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לָנֶצַח. |
| ה לֵאמֹר שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם וּשְׁבוּ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם. |
| אל תלכו לעבוד אֱלֹהִים אֲחֵרִים ולהשתחוות להם כדי שלא תכעיסו אותי במעשיכם ותגרמו לי להעניש אתכם [*]כאן יִרְמְיָהוּ עבר לצטט את דברי ה' . אך אתם כאמור לא שמעתם את דְּבָרַי וגרמתם לכך שאעניש אתכם בעקבות מעשיכם הרעים. |
| ו וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְלֹא תַכְעִיסוּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְלֹא אָרַע לָכֶם. ז וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי נְאֻם יְהוָה לְמַעַן הכעסוני [הַכְעִיסֵנִי] בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם לְרַע לָכֶם. |
| לכן, ה' הודיע: כיוון שלא שְׁמַעְתֶּם אֶת דְּבָרָי והמשכתם לחטוא, לכן אשלח שליחים כדי לאסוף את כל עַמֵּי הצָפוֹן ואת נְבוּכַדְנֶאצַּר עַבְדִּי, מֶלֶךְ בָּבֶל, והבאתי את צבאם שיעלה על ארץ יְהוּדָה ועל יֹשְׁבֶיהָ, וגם על כל שאר העמים שארצותיהם מקיפות את יְהוּדָה, ואטיל עליהם חֵרֶם [*]כלומר אצווה על השמדתם, כמו למשל בחֵרֶם שהוטל על ירִיחוֹ בימי יְהוֹשֻׁעַ ואעשה את ארצם לשממה ולחורבן לָנֶצַח כך שכל עוֹבֵר אֹרַח שיעבור בה ישרוק בתדהמה
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ו פסוק י"ז: יז
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.
[*]ראו דברים דומים שיִרְמְיָהוּ כבר אמר על יְרוּשָׁלַיִם .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ט פסוק ח: ח
וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ.
|
| ח לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת יַעַן אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דְּבָרָי. ט הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן נְאֻם יְהוָה וְאֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וַהֲבִאֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב וְהַחֲרַמְתִּים וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם. |
| ואעלים ממקומותיהם קולות של שִׂמְחָה\שָׂשׂוֹן ושל חָתָן וכַּלָּה [*]ראו דברים דומים שיִרְמְיָהוּ כבר אמר על יְרוּשָׁלַיִם וכל סימן לחיים כמו קולות של אבני רֵחַיִם טוחנות קמח או אוֹר נֵר בבתים.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוק ל"ד: לד
וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ.
|
| י וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר. |
| עוד 70 שנה גם בָּבֶל תענש: [*]בין השנה שבה נאמרה נבואה זאת (השנה הראשונה למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר - כאמור 605 לפנה"ס) ועד לנפילת בָּבֶל בידי כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס (539 לפנה"ס)- חלפו בסה"כ כ-70 שנה (66\67 שנים למען הדיוק). התקיימות הנבואה הזאת של יִרְמְיָהוּ עשתה רושם גדול על בני הדור של שיבת ציון כך כל ארצות העולם יחרבו ויהיו לשממה והַגּוֹיִם שֶׁיִּכָּבְשׁוּ ישתעבדו למֶלֶךְ בָּבֶל במשך 70 שנה. אך כשיסתיימו 70 השנים - אני אֶפְקֹד את מֶלֶךְ בָּבֶל ואת העם הבבלי כדי להענישם על כל החטאים שלהם,ואעשה את אֶרֶץ הכַּשְׂדִּים
[^]
עֶזְרָא פרק א פסוק א: א
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.
[^]
דָּנִיֵּאל פרק ט פסוק ב: ב
בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה.
.[*]הכַּשְׂדִּים היו שליטי בָּבֶל בימי עליית האימפריה שלה, והם נזכרים לעתים קרובות כמייצגים את הבבלים שוממת לעוֹלָם.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוקים י"ג, כ"ד: יג
וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה.
... כד
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם.
|
| יא וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה. יב וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהוָה אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם. |
| ואני אביא על אֶרֶץ הכַּשְׂדִּים את כל העונשים אשר אמרתי שאביא עליה, כפי שכָּתוּב בסֵּפֶר הנבואות הזה אשר כולל את נבואות יִרְמְיָהוּ לגּוֹיִם [*]הכוונה אולי לדברים המובאים בפסוקים הבאים המנבאים את חורבן ארצות הגּוֹיִם, כולל בָּבֶל. . כי אז גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים ישעבדו גם את בָּבֶל, וכך אני אשלם לבני בָּבֶל כפי שמגיע להם על מעשיהם הרעים. |
| יג והבאיתי [וְהֵבֵאתִי] עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ אֵת כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל כָּל הַגּוֹיִם. יד כִּי עָבְדוּ בָם גַּם הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. |
| נבואת כּוֹס יין הזעם לגויים: דברי יִרְמְיָהוּ: כך אמר לי ה': קח מִיָּדִי את כּוֹס הַיַּיִן המלאה ברעל\חֵמָה [*]אך החֵמָה\רעל היא גם משחק מילים על הכעס\חֵמָה של ה' הנמצא ביַּיִן המורעל. הנביא יְשַׁעְיָהוּ השתמש בדימוי דומה בהקשר של העונש הצפוי ליְרוּשָׁלַיִם וְהַשְׁקֵה בה את כָּל הַגּוֹיִם שאליהם אני שולח אותך, כדי שישתו וְיִשְׁתַּכְּרוּ ממנה ואז הם ירעדו\יסערו\יגעשו
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ז: יז
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית.
[*]ראו את הפועל געש במובן זה במקומות נוספים ויתהוללו\יהיו-כמשוגעים\כשיכורים בגלל חרב המלחמה שאני אשלח אליהם
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ב פסוק ח: ח
ותגעש [וַיִּתְגָּעַשׁ] וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק כ"ב: כב
הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם יְהֹוָה אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ.
[*]הכוונה כנראה לחרב של בָּבֶל, אשר עתידה עוד לכבוש את כל הַגּוֹיִם, אך גם בָּבֶל תשתה לבסוף מאותה כּוֹס החֵמָה - ראו בפסוק כ"ו . |
| טו כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם. טז וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם. יז וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְהוָה וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה אֲלֵיהֶם. יח אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת מְלָכֶיהָ אֶת שָׂרֶיהָ לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה. |
| ואמנם לקחתי את הַכּוֹס מִיַּד ה' והשקיתי ממנה את כָּל הַגּוֹיִם שה' שלח אותי אליהם לשם כך - כמפורט להלן. |
| יז וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד יְהוָה וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה אֲלֵיהֶם. |
| רשימת העמים שיוּשְׁקוּ מכוס הזעם: יְרוּשָׁלַיִם ושאר עָרֵי יְהוּדָה, יחד עם המלכים והשָׂרים של יְהוּדָה, כדי שארצם תחרב עכשיו ותהיה לשוממה ומקוללת, וכל עוֹבֵר אֹרַח שיעבור בה ישרוק בתדהמה [*]ראו בפסוק ט' . |
| יח אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת מְלָכֶיהָ אֶת שָׂרֶיהָ לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיּוֹם הַזֶּה. |
| את פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם ביחד עם עֲבָדָיו, שָׂרָיו וכָּל עַמּוֹ. |
| יט אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ. |
| ארץ עוּץ (באזור אֱדוֹם?), ארץ וערי פְּלִשְׁתִּים. |
| כ וְאֵת כָּל הָעֶרֶב וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת עַזָּה וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד. |
| ממלכות עבר הירדן (אֱדוֹם, מוֹאָב, ובני עַמּוֹן). |
| כא אֶת אֱדוֹם וְאֶת מוֹאָב וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן. |
| את צֹר וצִידוֹן שבלבנון. |
| כב וְאֵת כָּל מַלְכֵי צֹר וְאֵת כָּל מַלְכֵי צִידוֹן וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם. |
| שבטי מדבר ערב כולל דְּדָן, ותֵּימָא, בני בּוּז (שבט ארמי?). |
| כג וְאֶת דְּדָן וְאֶת תֵּימָא וְאֶת בּוּז וְאֵת כָּל קְצוּצֵי פֵאָה. כד וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר. |
| עֵילָם ומָדָי (בפָּרָס\איראן). |
| כה וְאֵת כָּל מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כָּל מַלְכֵי מָדָי. |
| ולבסוף גם מלך בָּבֶל (מוזכרת בצופן כ"שֵׁשַׁךְ" כשהאות השנייה מהתחלה - "ב" מוחלפת בשנייה מהסוף - "ש", וכך גם "ל", ה 11 מהסוף, מוחלפת ב "ך", ה 11 מההתחלה). |
| כו וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל אָחִיו וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם. |
| ה' שולח את יִרְמְיָהוּ לאמר לעמים שעליהם לשתות ולהשתכר עד שיקיאו ולא יקומו מהחֶרֶב שתכה בהם. אם יסרבו לשתות, הנביא יגיד שה' מצווה על שתיית הכוס, כי אפילו את עירו שלו (ירושלים) הוא יַכֶּה, ולכן גם שאר העמים לא ימלטו מחַרְבּוֹ. |
| כז וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם. כח וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת הַכּוֹס מִיָּדְךָ לִשְׁתּוֹת וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת שָׁתוֹ תִשְׁתּוּ. כט כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. |
| המשך נבואת הזעם לגויים: הנביא יוסיף גם שקולות שַׁאֲגַת ה' ישמעו ממשכנו, כקריאות הֵידָד של דורכי הענבים. הרעש ישמע בעולם כולו, כי ה' בא להלחם ולשפוט את כל הגויים. החללים יכסו את הארץ, לא יִסָּפְדוּ ולא יקברו, אלא ישארו כזבל על האדמה. |
| ל וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְהוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. לא בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְהוָה. לב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל גּוֹי וְסַעַר גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. לג וְהָיוּ חַלְלֵי יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ. |
| הרועים (המנהיגים) יְיַלְּלוּ כשהם וצאנם (העם) יהיו לטבח ויִישָּׁבְרוּ ככלי יקר נופל. הרועים לא יצליחו לברוח ולא תישאר פליטה לצאנם. (משל רועים נוסף:) הרועים יצעקו והצאן יְיַלֵּל כשה' ישדוד את הצאן. שדות המרעה השלווים יהיו שקטים (מקולות הצאן) כשה' יעזוב כמו אריה את משכנו ויחריב את הארץ בכעס יּוֹנָה (משורש י.נ.ה. - להעניש קשות). |
| לד הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבוֹחַ וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה. לה וְאָבַד מָנוֹס מִן הָרֹעִים וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן. לו קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת מַרְעִיתָם. לז וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף יְהוָה. לח עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר. |
| י"ב | וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל.. |
| ט"ו | קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם.. |
יֹאשִׁיָּהוּ מלך יְהוּדָה
יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה
