פרטי היוצר\ת
מדבר סיני, By Tommy from Arad (Sinai desert) [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ב) תמונה של מִּדְבָּר סִינַי.
וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל (ח) בתמונה - פסלון בַּעַל מאוּגָרִית
|
|
סיכום
ה' זוכר בעֶרְגָּה את ימי יציאת מִּצְרַיִם כשהָעָם הלך בַּמִּדְבָּר אחרי ה' בנאמנות. דִּבְרֵי תוכחה לעם יִשְׂרָאֵל על כך שהם זנחו את ה' והלכו אחרי אלילים רבים אחרים, ואחרי בעלי ברית שונים, כמו מִּצְרַיִם ואַשּׁוּר שסופם להכזיב (כמו בור מים שבור). בני יִשְׂרָאֵל הבוגדים נמשלים לזוֹנָה, לכַּלָּה שזנחה את קישוטיה, לגַּנָּב שנתפס, לגֶפֶן שהתקלקלה, ולנקבת גמל או פֶּרֶא מיוחמת.
תקציר
| דברי יִרְמְיָהוּ: כך אמר לי ה' - "לך ותקרא בקול את הדברים הבאים שלי לפני הָאוּמָה היושבת יְרוּשָׁלַיִם: אני זוכר לזכותך את החֶסֶד שנתת לי בנְעוּרַיִךְ ואת האהבה שנתת לי בליל הכלולות שלך, כאשר סָמַכְתְּ עלי והלכת אַחֲרַי גם בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ שְׁחוּנָה שאי אפשר לזרוע בה." [*]כלומר ה' נזכר בגעגועים בראשית ימי עם יִשְׂרָאֵל, כשהָעָם רצה בה' ונתן לו להוביל אותו בַּמִּדְבָּר, למרות שלא היו בַּמִּדְבָּר גידולים שניתן היה לאכול אותם |
| א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. ג קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה. |
| אזהרה לאויבי יִשְׂרָאֵל: עם יִשְׂרָאֵל הינו קדוש לה', כמו רֵאשִׁית תְּבוּאָת הארץ המקודשת לה' [*]ואשר מותרת רק למאכל הכוהנים , ושמי ש"יאכלו" ממנה יְחַשְּׁבוּ לאֲשֵׁמִים בחטא, ותבוא עליהם רָעָה.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ג פסוק י"ט: יט
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ג פסוק י: י
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ו פסוקים ב-ג: ב
וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ג
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.
|
| ג קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה. |
| שמעו את דבר ה' - אתֶם צאצאי בֵּית יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב: איזה דבר רע\עָוֶל מָּצְאוּ בִּי אֲבוֹתֵיכֶם שהם החליטו לעזוב אותי וללכת אחרי אלוהים אחרים שהם כמו הֶבֶל רוח? הֲרֵי בכך הם בעצמם נעשו כמו הֶבֶל. |
| ד שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. ה כֹּה אָמַר יְהוָה מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ. |
| והם לא שאלו איפה ה' אשר העלה אותם ממִצְרָיִם ואשר הוליך אותם בַּמִּדְבָּר\בעֲרָבָה, בארץ מלאה בורות\שׁוּחָה, יובש\צִיָּה ואֲפֵלָה\צַלְמָוֶת, שם אף אדם עוד לא עָבַר או התיישב. הֲרֵי אני הבאתי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שהיא ירוקה כמו הַכַּרְמֶל, שם יכולתם לֶאֱכֹל מכל הפירות ושאר הטוּב שבה. אבל אתם באתם לשם וטמאתם את אַרְצִי\נַחֲלָתִי ועשיתם אותה לדבר מתועב עם העבודה הזרה שלכם. |
| ו וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם. ז וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. |
| אפילו הַכֹּהֲנִים לא חיפשו את קרבתי וגם אלה שלמדו את הַתּוֹרָה שלי לא באמת הכירו אותי. המנהיגים\רועים פָּשְׁעוּ בִי, וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בשם אל הבַּעַל, והלכו אחרי אלילים שלא יכולים להועיל בדבר. לָכֵן אני עוד מתכוון לתבוע אתכם וגם את צאצאיכם לדין\לרִיב-אִתְּכֶם. |
| ח הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ. ט לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב. |
| גם אם ילכו לחפש בין הגויים הרחוקים באִיֵּי הכִתִּיִּים במערב ובארצות הנדודים של בני קֵדָר במזרח [*]שבט ערבי מצאצאי יִשְׁמָעֵאל ויחקרו היטב הֲרֵי שלא יראו התנהגות שכזאת. האם זה הגיוני שעַם\גּוֹי יחליף\ימיר את אלוהיו באֱלֹהִים אחרים שאינם אֱלֹהִים אמיתיים, והנה עַמִּי הֵמִיר אותי\את-כְּבוֹדוֹ באליל שאינו מועיל בדבר.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוק י"ג: יג
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק כ"א: כא
עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ.
|
| י כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד וּרְאוּ הֵן הָיְתָה כָּזֹאת. יא הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל. |
| אַתֶּם השָׁמַיִם - הִשְׁתּוֹמְמוּ על כך! סעְרוּ בסערה, והֱיוּ יבשים כחָרָבָה! כי עַמִּי עָשָׂה שני מעשים רעים: הוא עזב אותי, וגם הֵמִיר אותי באֱלֹהִים אחרים שאינם מועילים בדבר. וכך הם עזבו אותי, שהנני מקור של ישועה כמו מַעְיָן\מְקוֹר של מַיִם מַחֲיִים, ובמקום זאת הלכו לַחְצֹב לָהֶם בורות מַיִם שנשברו ולא יכלו להכיל את הַמָּיִם. |
| יב שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם יְהוָה. יג כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם. |
| האם עם יִשְׂרָאֵל היה כמו עֶבֶד בן שפחה שנולד בבית אדוניו שכך בזזו אותו? אריות\כְפִרִים טורפים שאגו עָלָיו בקוֹלָם, ושָׂמוּ\יָּשִׁיתוּ את אַרְצוֹ להיות שממה, והציתו את עָרָיו באש עד שלא נותרו בהן יושבים [*]הכוונה לכיבוש האַשּׁוּרי של יִשְׂרָאֵל ושל יְהוּדָה .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוקים ט-י"ג: ט
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ.
י
וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן.
יא
וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
יב
עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ.
יג
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם.
|
| יד הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם יְלִיד בַּיִת הוּא מַדּוּעַ הָיָה לָבַז. טו עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נצתה [נִצְּתוּ] מִבְּלִי יֹשֵׁב. טז גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס [וְתַחְפַּנְחֵס] יִרְעוּךְ קָדְקֹד. יז הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ עָזְבֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ. יח וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר. |
| גם בני מִצְרַיִם תושבי נֹף ותַּחְפַּנְחֵס ירוצצו\יִרְעוּ את הראש\קָדְקֹד שלך. והֲרֵי כך נעשה לָּךְ כיוון שעזבת את ה' בזמן שהוא הדריך\הוליך אותך בדרך הטובה. אז עכשיו אחרי שכך נעשה לָּךְ - למה את הולכת בדֶרֶךְ למִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת ממֵי הנילוס\שִׁחֹר\הַיְאֹר או בדֶרֶךְ לאַשּׁוּר כדי לִשְׁתּוֹת ממֵי נהר הפְּרָת\הנָהָר? [*]כלומר למה את הולכת לחפש בריתות הגנה עם מִצְרַיִם ועם אַשּׁוּר במקום לסמוך על עזרת ה'? |
| טז גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס [וְתַחְפַּנְחֵס] יִרְעוּךְ קָדְקֹד. יז הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ עָזְבֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ. יח וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר. |
| הרעות שעשית יְיַסְּרוּ אותך והסטיות\משובות [*]מלשון "שוב" - כאשר סָטִית\שַׁבְתְּ מדרכי שֶׁלָּךְ יאמרו לך דברי תוכחה. אז למדי\דְעִי מכך וּרְאִי שהיה לך רַע וָמָר בגלל שעזבת את ה', ולא היה בך פחד\יראה אלי - האל הלוחם בראש צבאותיו! כי כבר בימי-קדם\מֵעוֹלָם שָׁבַרְת[*]"שָׁבַרְתִּי" ו"נִתַּקְתִּי" כאן הם בלשון נוכחת - כלומר "שָׁבַרְת" ו"ו"נִתַּקְת" את העוֹל שֶׁלָּךְ[*]העוֹל הוא המטה המחובר לצוואר של בהמת עבודה שבו היא מושכת את המשא, כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז ונִתַּקְת את הרצועות\מוֹסְרֹת שבהן נקשר העוֹל לצווארך
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז: ז
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה.
[*]כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ב , וְהִצְהַרְתְּ שלא תעבדי אותי יותר. והיית נודדת\צֹעָה כמו זונה היוצאת להתרועע עם אלילים שונים עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ב: ב
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם התפתחו [הִתְפַּתְּחִי] מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן.
.[*]כלומר עבודה זרה באתרי פולחן המפוזרים ברחבי הארץ, במקום עבודת ה' במקדש המרכזי שביְרוּשָׁלַיִם, כמו במְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
, וזאת בניגוד לאזהרה שקיבלו בני יִשְׂרָאֵל בעניין עוד בימי מֹשֶׁה
[^]
דְּבָרִים פרק י"ב פסוקים ב-ג: ב
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
ג
וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
. העֵץ הרַעֲנָן היה כנראה אתר פולחן לאלת האֲשֵׁרָה, שאותה היה נהוג לעבוד כעץ
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
. |
| יט תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהָיִךְ וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת. כ כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה. |
| ואני הֲרֵי נטעתי אותך כמו גֶפֶן שֹׂרֵק משובחת [*]אולי מין של גֶפֶן עם ענבים אדומים משובחים - כמו בזְכַרְיָה פרק א פסוק ח מזֶרַע-מַבְטִיחַ\זֶרַע-אֱמֶת של גֶפֶן, אז איך היית לי לגֶּפֶן זרה המוציאה ענבים באושים\סוּרים? כי אפילו אם תְּכַבְּסִי את חֲטָאַיִךְ בַּנֶּתֶר
[^]
זְכַרְיָה פרק א פסוק ח: ח
רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.
. וראו גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק ה פסוק ב
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ה פסוק ב: ב
וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.
.[*]סוג של מלח\נתרן המשמש לכביסה או בהרבה בֹּרִית[*]חומר כביסה על בסיסי צמחי, ויש המזהים אותו עם אחד ממיני האֲהָלוֹת. עדיין הכתם המלוכלך של חֶטְאֵךְ\עֲוֹנֵךְ יהיה ניכר לְפָנַי. |
| כא וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה. כב כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. |
| איך תוכלי לטעון שלא נטמאת ולא הלכת לזנות עם אלילי הבַּעַל. רְאִי בעצמך איך הלכת לעבוד אלילים בַּגַּיְא [*]הכוונה כנראה למנהג שריפת הבנים בָּאֵשׁ כחלק מהפולחן של אל המֹּלֶךְ באתר "הַתֹּפֶת" שבגֵיא בֶן הִנֹּם וכך תדעי איך נִטְמֵאת, את הדומה לבִּכְרָה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
[*]נקבה צעירה של הגמל קלת רגליים, אשר מתהלכת ללא מטרה בדרכים נפתלות. |
| כג אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. |
| או הדומה לנקבה של חמור-בר\פֶּרֶא המורגלת בחיי מִדְבָּר פראיים, אשר מתנשפת בתאווה מינית. ומי יוכל להשיב אותה לעדר כשהיא במצב כזה, הֲרֵי כל הפראים הזכרים המבקשים אותה לא יצטרכו להתעייף כדי למצוא אותה כשהיא נוהגת כך בעונת הייחום שלה\בְּחָדְשָׁהּ. |
| כד פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נפשו [נַפְשָׁהּ] שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ. |
| והֲרֵי אמרו לך להמנע מללכת כך אחרי תַּאֲוָתֵךְ עד שנעלייך יִבְלוּ ותהיי ליחפה וּגְרוֹנֵךְ יתייבש מצמא. אך את לא אמרת נוֹאָשׁ והתעקשת לְחַזֵּר אחרי האלילים הזָרִים שאותם אָהַבְתְּ. |
| כה מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך [וּגְרוֹנֵךְ] מִצִּמְאָה וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ. |
| אך כמו האכזבה\בֹשֶׁת של גַּנָּב שנתפס\נמצא, כך גם בני יִשְׂרָאֵל יתאכזבו\יובִישׁוּ מהאלילים שאחריהם הם הלכו כולם, כולל מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם. |
| כו כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם. |
| והם קראו לפסלי עץ ואבן כאילו הפסלים היו אביהם מוֹלִידָם, וכך הם הפנו אֵלַי את העורף שלהם במקום את פניהם [*]למרות שאני באמת אביהם , ורק בזמן שנפלה עליהם הרעה הם קראו לי לקום ולהושיע אותם. אז אַתָּה, שבט יְהוּדָה, איפה הפסילים של האלילים שעָשִׂיתָ לְעַצְמְךָ? שיקומו הם ויושיעו אוֹתְךָ אם יוכלו, בזמן שתיפול עָלֶיךָ הרעה! כי מִסְפַּר האלילים שֶׁלָּכֶם בני יְהוּדָה הם רַבִּים כמו מִסְפַּר הֶעָרִים שֶׁלָּכֶם! |
| כז אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני [יְלִדְתָּנוּ] כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. כח וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה. |
| אז למה תבואו-בטענות\תָרִיבוּ אֵלָי [*]רִיב משמעו בד"כ תביעה משפטית על המכות שבהם נענשתם, הֲרֵי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם כנגדי! לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אתכם ואֶת בְּנֵיכֶם כדי שתחזרו בתשובה, אך הם לא למדו לקח. אפילו הרגתם בחרב את הנביאים ששלחתי אליכם כמו אַרְיֵה אשר הורס\מַשְׁחִית את טרפו. |
| כט לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם יְהוָה. ל לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית. |
| אַתֶּם, בני הַדּוֹר שמרד בי, ראו מה ה' אומר לכם: האם הָיִיתִי לעם יִשְׂרָאֵל כמו מִדְבָּר צחיח או כמו ארץ אֲפֵלָה? (לא!) אז למה בני עַמִּי אָמְרוּ - "יָרַדְנוּ [*]או אולי "רַדְנוּ" משמעו כאן "מרַדְנוּ"? ממקום הפולחן שלך, ולא נָבוֹא עוד אֵלֶיךָ למקדש". |
| לא הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ. לב הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר. לג מַה תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת הָרָעוֹת למדתי [לִמַּדְתְּ] אֶת דְּרָכָיִךְ. |
| האם אישה בְּתוּלָה נוהגת לשכוח את תכשיטיה\עֶדְיָהּ או כַּלָּה יכולה לשכוח את הקישוטים\קשרים [*]ראו קשירת קישוטים על בגדי כַּלָּה גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק י"ח שעל בגד הכלולות שלה? אך בניגוד לנשים כאלה, עַמִּי שכח אותי לימים כה רבים עד שאי אפשר לספור אותם.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק י"ח: יח
שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה.
|
| לא הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ. לב הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר. |
| כמה שִׁיפַּרְתְּ\הֵיטַבְתְּ את הדרכים שבהם הלכת לחפש אַהֲבָה אצל אלילים זרים! ולכן גם "לִמַּדְתְּ" את הדרכים שלך כיצד להוביל למעשים רעים. |
| לג מַה תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת הָרָעוֹת למדתי [לִמַּדְתְּ] אֶת דְּרָכָיִךְ. |
| לא ניסית כלל להסתיר את פשעייך, כי הדַּם ששפכת של נַפְשׁוֹת האֶבְיוֹנִים הנְקִיִּים מכל חטא עדיין מכתים את כנפי הבגד שלך, ולא הרגת אותם אחרי שמצאת אותם בַמנהרה\מַּחְתֶּרֶת [*]מַּחְתֶּרֶת היא מנהרה שנחתרה מתחת לאדמה. מותר להרוג גנב אשר נתפס במַּחְתֶּרֶת שאותה חפר . ועל כל החטאים האלה אָמַרְתְּ שפשוט תתנקי מהם ואז הכעס\אף של ה' ישוב\יחזור ממך וירגע. אבל אני אשפוט אותך גם על כך שאמרת שלא חטאת!
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ב פסוק א: א
אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים.
. |
| לד גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה. לה וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפּוֹ מִמֶּנִּי הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. |
| כמה תלכי לכל הכוונים [*]תֵּזְלִי משמעו "תלכי", כמו "אֶבֶן הָאָזֶל" שסימנה את הדרך להולכים בדרכים ותשני כל הזמן את המדיניות\דרך שלך! לכן תתאכזבי\תֵּבוֹשִׁי מתקוותך בעזרה של מִּצְרַיִם כמו שֶׁהִתְאַכְזַבְתְּ מאַשּׁוּר, כי גם ממִּצְרַיִם הזאת תֵּצְאִי כשיָדַיִךְ על רֹאשֵׁךְ מרוב יאוש
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ פסוק י"ט: יט
וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
[*]ראו למשל בשְׁמוּאֵל-ב פרק י"ג פסוק י"ט . כי ה' מָאַס במִּצְרַיִם ובאַשּׁוּר שבהם שַׂמְתְּ את מבטחך, ולכן לא תצליחי לזכות בבטחון בעזרתם.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ג פסוק י"ט: יט
וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה.
|
| לו מַה תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּךְ גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבוֹשִׁי כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר. לז גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ כִּי מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ, By Rob Young from United Kingdom (Camel in the Desert) [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ (כ"ג)
פרטי היוצר\ת
פֶּרֶא, By MathKnight and Zachi Evenor [CC-BY-4.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ (כ"ד) תמונה של פֶּרֶא
פרטי היוצר\ת
Antiquité égyptienne, Memphis, (Égypte), Personal picture of Gérard Ducher
[Creative Commons Attribution-ShareAlike 2.5 Generic [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
נֹף (ממפיס) - פסל עם כתובת של רעמסס השני (משוחזר)